התחל.

התחל.                                       

'ההמשך יבוא מעצמו', אמרתי לעצמי. בוחן אם כתיבה בלי מוזה, אפשרית?
אתחיל מפה - 'חורף קר. גשם בחוץ. חדר חמים, כוס תה חם, ועוגית טעימה מוכנה לנגיסה'.
בוקר יום ראשון היום, אחרי שבת שקטה מנומנמת חסרת מעש.אה.
לא בדיוק חסרת מעש. דווקא ציירתי. יותר נכון, צבעתי כד גדול ישן, שנים היה מוסתר בין השיחים בגינה  הפך חלק מהנוף. ידעתי על קיומו, אך תמיד פסחתי עליו.
הוצאתי אותו ממחבואו בין השיחים וצבעתי אותו בצבע 'טמבור', כחול מבריק, מקופסת צבע ישנה שמצאתי באחד הארונות שבניתי פעם.

     הצבע הכחול ישמש רק רקע לציור האמור לבוא בהמשך על הכד. 
     אולי אצייר שדה כלניות וילדה כזאת דומה לנכדתי הקטנה השובבה?
     נראה, נראה, עוד לא החלטתי, הכל פתוח...
     כאמור יום א' היום. תשיעי לפברואר, אלפיים ועשרים.
     י"ד בשבט תש"פ. מחר ט"ו בשבט, חג האילנות.
     לצערי דווקא השבוע לקראת ט"ו בשבט, מתו לנו בגינה שני עצי פרי יפים מניבים.
   חיפושית משונה טרפה את עץ התמר יפה הצמרת.
   ותולעת אכלה את עץ האגס מבפנים, בטרם גילינו את המזיקים האיומים הללו.
  פשוט בוקר אחד, עץ התמר נפל פתאום, אפיים ארצה.
   האגס, אילן בן עשר שנים, מת זקוף, ראיתי צבעו לא כצבע שלכת. נענעתי אותו, 
   והעץ נפל מלוא קומתו ארצה. 
   ניטע עצי פרי חדשים במקום אלה שאיבדנו.
  לעניין הכתיבה בלי מוזה, ה'מוזה', אותה אנו מאשימים, כביכול, באי יכולתנו
  לכתוב, דעה לא נכונה. אפשר לכתוב בלעדיה, עובדה...(חיוך)
 נאחל, ט"ו בשבט, עליז ושמח, עם המון שתילה ונטיעה בארץ.
 חג אילנות שמח לכולם. (חיוך).