אגדה ליאונרדו דה וינצ'י

חמש מאות שנה למותו של הרב אומן הראשון לאמני הרנסנס האיטלקי.התערוכה המתקיימת היום בלובר בפריז האוצר עמד במשימה באופן מזהיר, למרות הקשיים התערוכה הפכה להצלחה מסחררת.

מה שעניין את דה וינצ'יו יותר מכל דבר אחר היה הציור, למרות שהיה עוד כל כך הרבה דברים כי האיש היה כשרון אוניברסלי. בכל העולם שמורים היום רק 20 ציורים, העובדה שהלובר הצליח לכנס 11 מיצירותיו הופך לאירוע מפעים וחד פעמי.

בחדר רחד תלויים ארבעה מציוריו "סאן ג'רוןם החוזר בתשובה" המוזיקאי" "אשת אמן הברזל היפה" ן-ה"מדונה על הסלעים", זה חלל אחד המשתרע על שבעה חללים.

ורוקיו היה מור מגדולי הפ]סלים של ה-115 ליאונרדו התחיל ללמוד אצלו בגיל 12, עיקר תשומת ליבו היתה העבודה בתלתמימד, פיתח אצלו את הרגישות לחומר אך גם לאור וצל, ורוקיו ידע לתת נפח ודינמיות לפסליו שעד אז לא נראו, הודות לשימוש הדרמטי שעשה בקפלי הבגדים בדמויותיו.

האתגר הראשון אצל ליאונרדו היה לתפוס את המורקבות של העולם המוחשי בכלים ציוריים, אתגר שיעסיקו עד יום מותו, ההדגש היה אור וצל, תנועה נפח  וכמובן צבע, הציור היה מרכז חייו וההוכחה לכך חמש מאות שנה מהווה אישור שהיה בעל כשרון שהיה אוניברסלי.

בתערוכה הציבו גם את  "הסעודה האעחרונה יצירת מופת שלו מן ה-115 על קיר חדר האוכל של במנזר הדומיניקני,סנטה מריה דה לה גרציה במילנו.

אל מול העושר והתיחכות המציצים אלינו מכל קיר בולטת בהיעדרה יצירת המופת המפורסמת של הלובר  ליזה דל ג'וקונדו שהפך לציור המפורסם בעולם, המונה ליזה נוכחת בכל זאת, בתערוכה,   דרך צילום אינפרא אדום.

הבקורות משבחות  מאות אלפי מבקרים נהרן מכל העוןלם, התערוכה הפכה לאירוע התרבות המדובר ביותר של ראשית 2020.  בחדר האחרון מוצג רישום מהפנט של "המבול" נושא שהעסיקו רבות בערוב ימיו, היקום שהאמן התאמף במשך עשרות שנים קורס לתוך עצמו במערבולת של מים אוויר וןאדמה שמוחקת את סימני היקום האנושי.

בערוב ימיו ישה אדוארדו בכלוב של זהב אצל מלך צרפת, כשוא משותק חלקית וחסר יכולת להקדיש עצמו לאמנות הנעלה ביותר עבורו הציור.

את דיוקנו האחרון התערוכה אשר חותמת רשם התלמיד הנאמן מלצי, פורטרט המציג את הפרופיל השמאלי של האמן, זקנו המטופח  ושערו הגולש מביט מעבר לצופה  אולי כבר מעבר לקיום האנושי.

ההיסטוריון האמריקני הראשון שפירסם את ב-1550 את הביוגרפיה של ליאונרדו, ג'וג'יו וזארי כתב כי ניגש לכתיבת הספר כדי להציל את האמנים  כדי להצילך את האמנים מן המוות שני שהוא השיכחה.

אין ספק שהתהילה אשר זכה לה לאחר מותו עולה על ההצלחה וההערכה שלה זכה בחייון.

התערוכה הנפלאה מאפשרת להתחיל להבין גם ממרחק של חמש מאות שנים מה היו יצירותיו שבנו את האגדה ששמה ליאונרדו דה וינצ'י.

ואכן אגדתי וחד פעמי היה האמן המרתק.