פרשת השבוע וישלח
פרשת השבוע הזכירה לי סיפורים מהשירות הצבאי עת יצא לי לשרת במחיצתו ותחת פיקודו של שלמה באום ז"ל. לרגע להבדיל אלף הבדלות נסחפתי לסיפור אודות מאיר הר ציון הגיבור האגדי.
סיפור נקמתו של מאיר הר ציון על רצח אחותו שושנה ב 1955 ליד תקוע בירדן.
בדצמבר 1954 יצאה אחותו שושנה וחברה עודד וגמיסטר, לטיול במדבר יהודה בין ירושלים לעין גדי, לאחר כששה שבועות נמצאו גופותיהם לאחר שנרצחו בידי בני השבט הבדואי ראשידיה. מאיר הר ציון יחד עם כמה מחבריו ליח' 101 יצאו לנקמת דם ובקרב קצר הרגו 5 מבני השבט והותירו אחד שיודיע כי נקמו את הרצח השפל.
נקמת דם או חילול המשפחה זה כל העניין כך אני רואה את הנקמה שנקמו בני יעקב את אונס אחותם דינה.
א ותצא דינה בת-לאה, אשר ילדה ליעקוב, לראות, בבנות הארץ. ב וירא אותה שכם בן-חמור, החיווי--נשיא הארץ; וייקח אותה וישכב אותה, ויענהא. ג ותדבק נפשו, בדינה בת-יעקוב; ויאהב, את-הנערה, וידבר, על-לב הנערה. ( בראשית לד?)
אהבה או לא אהבה אונס היה כאן וכאשר התעשת היה מוכן לשלם בעבורה מוהר ולשאתה לאישה. וגם לשאת בתוצאת מעשהו החמור ול"התגייר" ולמול את עצמו וכל אנשיו וכך גם נעשה.
כד וישמעו אל-חמור ואל-שכם בנו, כל-יוצאי שער עירו; ויימולו, כל-זכר--כל-יוצאי, שער עירו. (שם)
אולם בעיניי שמעון ולוי בני יעקוב, נעשתה כאן נבלה וחילול כבוד המשפחה והם שוחטים את שכם וכל בני עירו.
כה ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים, ויקחו שני-בני-יעקוב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו, ויבואו על-העיר, בטח; ויהרגו, כל-זכר. כו ואת-חמור ואת-שכם בנו, הרגו לפי-חרב; ויקחו את-דינה מבית שכם, וייצאו.
המעניין הוא שיעקב כשהוא שומע על האונס הוא מחריש וכאשר הוא שומע על מסע הנקמה של בניו הוא זועם, היה לי מעניין להתעמק בנושא הזה. לי זה היה מוזר.
המחשבה הראשונה הייתה קשורה לפרשת השבוע הקודמת עת ראובן שכב עם בלהה פילגש אביו
כב ויהי, בשכון ישראל בארץ ההיא, וילך ראובן וישכב את-בלהה פילגש אביו, וישמע ישראל