לאן פניך?
כותב.
ארץ מדממת.
מתי ילמדו יושביך
מכשלון קודמיהם
שכוונוותיהם להטיב,
הובילו אל פי תהום,
מקום בו עומדות רגלנו
היום.
מרום גילי אני קורא לכם
אתם הצעירים הנבערים
מדעת, שאש מרדות
בוערת בעצמותיכם.
מסונוורים מכריזמה
ולא משמש.
הניחו שאיפותיכם לבקש
להניע גלגלי העולם לאחור.
קורא לכם, צועק הרפו.
השיבו כידוני לשונותיכם
מקיזות הדם, חזרה לנדנן.
הפוגה למאווייכם בני חלוף
ששווויים פחות מפרוטה.
תנו סיכוי לתום שוב לפרוח.
לטוב הצפון בלב, להציף.
תנו צאנס לזקנים לזכות
באהבת נכדיהם.
הבטיחו לנו שלווה. שלום.
לב אישה אוהבת
זיקפי גווך אהובה
כי לא נָס לחייך
הָלִיכָתֶך בָת מֶלֶך
תִצְעָדִי.
לעת ערב, אסיראדרתך
להזין יפה...
לקריאת הפוסט
לבד.
העזר כנדי נפטרה. אין עוד מלצפות (נפטרה לפני שבוע)
לקריאת הפוסט
עדיין כאן
הגשמיות אוכלת בכל פה.
יותר מדיי אפור, אךלא
אתןלגשמיות לקלקל לי
את אווירת החג,שהרי
ראשהשנהתשפ'דהיום,
מעבר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
בהזדמנות זו אני רוצה להגיד לך כי : 'המכתב שקיבלתי מנכדתי' עליו הִגבתָ ושימחת אותי, כתבתי אני בהשראת היחסים שנוצרו בין בת הזוג של בני שבסיכומו של דבר הביאו לפרידה לאחר שנולדה הנכדה. התוכן הוא אמִתי, הדמיון והיתר שלי. מקווה שלא מקלקל לך את החוויה.
"מוטקה" הציב לנו במה, לכתוב, אז כותבים...
מכתב מהנכדה - הצלחת יפה לתאר ולהתחבר לסיטואציה הקרובה אליך.
הילדה כתבה מה שהיא ואתה מרגישים.
המשך כתיבה נעימה, אברהם.