חרות.

חרות. אילנה.
מצטט שוב:("אבל היו רגעים, בין ההפוגות כשפרש (תיקנתי)הצידה מן העדר, נדמה היה לו לטעום מן החרות").
משפט אותו כתבתי בעקבות מקרה שחוויתי בצבא, כידוע צבא הוא גוף דיקטטורי לכל דבר.
בתרגיל אש גדודי, באחת ההפוגות הסתכלתי בנוף היפה סביבי, זה הרגע בו הרגשתי בן חורין, רק אני והנוף סביב.
תודה אילנה. המעבר המהיר לחשיבה אחרת, על הנוף שריתק אותי , אפילו הצבא לא יכול היה לקחת את החוויה מיוחדת הזו ממני.
בראות ונחת. (פרח).