בוקר קר.
חורף. אני אוהב את החורף מהרבה סיבות. אחת מהן, בתום החורף מצפה לנו אביב פורח, מחדש את הנוף ואת עלומינו היפה.
נוסע במכונית לסופר מרקט הישובי, כשבכיס מעילי רשימת מצרכים שאשתי שתחיה, נתנה לי, לבל אשכח איזה דבר.
וכמה אני נהנה להלך בין המעברים, להזין עיניי במוצרים הרבים על המדפים העמוסים מכל טוב. הודף ביד קלה, את עגלת המצרכים לפניי, כאילו הייתה זו עגלת תינוקות ובתוכה תינוק, חייכני מאיר. מניח בקלילות את המצרכים הכתובים ברשימה, בעגלה...
אולם, בינתיים עדיין לא הגעתי לסופר, רק מתחיל לנסוע, נהנה מהתחלתו של הבוקר החורפי היפה. לא מוותר עליו.
הרדיו במכונית, פעם שר, ופעם מדבר... מדבר... ושר... החימום באוטו עובד.. מרגיש נעים איתו...
בדרכי לסופר, אני חולף ליד בניין בית הספר, חטיבת הביניים.
בכניסה לבית הספר, ספסל מאבן, עליו יושב מאבטח, לבוש חולצת קפושון דקה לעורו,
גבו רכון, מרפקיו שקועות בברכיו, כפות ידיו תומכות בראשו לצמצם גופו מפני הקור.
בחור צעיר. "אולי סטודנט שהשיג עבודה זמנית למימון לימודיו", חשבתי.
המבט ששלחתי אליו תוך כדי נסיעה, שינה את מצב רוחי הטוב, והמשך הנסיעה לסופר הפכה לטורח.
סיימתי במהירות את הקניות בסופר. וויתרתי על כמה מצרכים שבדרך כלל הייתי מוסיף מיוזמתי לרשימה, מנהג שאשתי אהבה, ומהרתי לחזור לבית.
בדרכי חזרה, שוב שלחתי מבט לעבר הבחור בשער בית הספר, יושב מצונף בתוך עצמו.
הגעתי הביתה, הנחתי את המצרכים במטבח וניגשתי לארון הבגדים, ומיד מצאתי מה שחפשתי, מעיל חורף, בצבע בז', כזה של תרמילאים, עם ביטנת צמר וכיסים עמוקים, אותו, קניתי בחוץ לארץ, ומאז לבשתי אותו לא יותר משלוש פעמים. וטסתי חזרה לכיוון בית הספר.
עצרתי בחזית הבניין ויצאתי, מהמכונית כשהמעיל, מונח על זרועי. המאבטח קם מיד לקראתי.
'בוקר טוב' אמרתי... "בוקר טוב", הוא השיב.
"אתה מורה?" הוא שאל, מבקש לתהות על קנקני.
'לא, אני באתי אליך' חייכתי. הבחור נראה מופתע.
'שמע, יש לי בעיה עם המעיל הזה', אמרתי, והראתי לו אותו, 'הוא לא בא עלי ותופס המון מקום בארון, תעשה לי טובה שחרר אותי ממנו', אמרתי והדפתי את המעיל לעברו, לא משאיר לו ברירה, אלא ליטול אותו מידיי...
הוא הביט בי נדהם, "אתה בטוח" לחש, בקושי שמעתי אותו.
'כן, כן', אמרתי ומיהרתי למכונית, התנעתי ונסעתי.
במהלך היום הזדמן לי שוב לעבור על פני בית הספר.
המאבטח לבוש במעיל החם, קלט אותי, נופף אלי בידו. נופפתי אליו בחזרה והמשכתי בדרכי.
ומכן גם הלב הגדול ,והרחב הפעיל את רחמיו ,וכבר מצאת פתרון ,
ומעיל הבאת לבחור ..יש בך חמלה ..מצווה קטנה גדולה מהחיים. מרגש.
אהבתי את סיפור הסופר והרשימה . שבת שלום ,וגמר חתימה טובה .
תמונה יפיפייה ..ומעניינת.
סוף, סוף מצאתי פתרון למעיל מיותר.
מפליא אותי התייחסותך העמוקה היפה, האכפתיות שלך למצוקות הזולת,
הבאה לידי ביטוי בתגובותיך לכותבים.
רחוקה מאדישות, ציניות ומחשבות שליליות.
לא כל אחד התברך במתנת שמים זו, את התברכת.
בריאות ונחת מדלן.
חגי תשרי עכשיו. נאחל ששנה זו תהיה טובה מקודמותיה. (פרח).
אל דאגה, יש מיליונים כמוני וטובים ממני. (חיוך).
שנה טובה ומאושרת, מירה. (פרח).