ידיי עמל

ילד צופה למרחבים.
צל כבד מתקרב, מכסה
את השדה.
הילד שואל 'למה השדה 
חשוך?'
"בגלל הענן השחור המסתיר
את השמש", עונה לו האב.
"אך אל תדאג ילדי, הענן
תיכף יחלוף והשדה שוב
יואר".
אך הענן השחור תקוע, לא
עובר.
'לא רואה את התלם?'
אני פוחד אבא', 
תבטיח לי שהענן השחור
יחלוף? ביקש הילד.
"לא יכול להבטיח", אמר
האב, ונפטר מן העולם.
ידיי עמל בקשו הפוגה.

שנים הרבה לקח לצל 
השחור לעבור.  

ידיי עמל צעירות מחקות ידיי
עמל זקנות. אך הן לא תדענה
את טעם האדמה והמרחבים.