ימים.
כותב.
נישא על כנפי הרוח.
שואל האם זו דרכו
של האדם מיני אז?
כציפור אכל מזפק אימו,
בגר וכדרך בני מינו,
האכיל גוזליו.
בעמל בנה קינו, עד
שהאפירו נוצותיו.
בגרו גוזליו, מבקשים
להאכיל אביהם כדרך
אבותם, אך הוא מסרב
שיאכילוהו.
עצמאי היה כל חייו,
ככה מבקש לסיימם,
דואה על כנפי הרוח.
מתגעגע לבת זוגו
שבורת הכנף אם גוזליו
שליוותה אותו שישים
שנה.
המשך לחייך איש, בל
ימוש החיוך משפתך.
תגובות
0
אהבו
0
94
כתוב/י תגובה...
עריכת תגובה
השבה לתגובה
לב אישה אוהבת
זיקפי גווך אהובה
כי לא נָס לחייך
הָלִיכָתֶך בָת מֶלֶך
תִצְעָדִי.
לעת ערב, אסיראדרתך
להזין יפה...
לקריאת הפוסט
לבד.
העזר כנדי נפטרה. אין עוד מלצפות (נפטרה לפני שבוע)
לקריאת הפוסט
עדיין כאן
הגשמיות אוכלת בכל פה.
יותר מדיי אפור, אךלא
אתןלגשמיות לקלקל לי
את אווירת החג,שהרי
ראשהשנהתשפ'דהיום,
מעבר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות