זרים ברכבת.
זרים ברכבת.
שיקשוק הגלגלים במסילה יוצר מנגינה חד קצבית, שתי פעימות - 'עלם - עלמה' - 'עלם - עלמה' - עלם...
תוהה מאיפה זה בא? אה, משני הצעירים, היושבים במושב מקביל אלי, חייל ונערה, מלמולם וצחוקם מרחף בחלל הקרון.
'ודאי הכירו זה עתה בנסיעה הזאת', אמרתי לעצמי. שקועים בשיחה, ובין לבין עולים צחקוקים ונענועי הסכמה.
'עלם - עלמה' - 'עלם - עלמה'... עלם.. שיקשוק הגלגלים במסילה מתקתק בראשי.
'הם נראים יפה יחד'. בחוץ הנוף חולף בעייף.
נזכר בזמן אחר במדי זית, יושב בקרון רכבת, לצד נערה.
נענועי הקרון, יוצר מגע עדין בינינו, אני מגניב מבט בשערה הגולש על כתפיה, חושב 'אילו רק דברנו', שחתי לעצמי, "איך זה קרה לך" שומע פתאום את קולה מדבר אלי, מלווה בחיוך קל, תחת לעיניים אפורות רציניות. כוונתה לידי הימנית הנתונה בגבס מתחת לשרוול.
'נפלתי לא טוב', חייכתי, מופתע מהמשאלה שנענתה. 'ככה זה בצבא, קורים דברים' ולעצמי אמרתי 'נחיתה לא מוצלחת נחתת'.
"גם אחי הצעיר נפל מהאופניים ושבר את ידו, עכשיו גם ידו בגבס", אמרה כשהיא, מחייכת, מעודדת בחיוכה.
אני שואל אותה, ליצור רצף לשיחה, 'סיימת תיכון?'
"מזמן", היא עונה "בחודש הבא אני מתגייסת"...
'אהה בהצלחה', מאיר אליה פנים.
נענועי הקרון יוצרים מגע נעים בינינו. שומע קולן של שתי הנשים היושבות מאחורינו, משוחחות בצרפתית, אומרת האשה המבוגרת לצעירה: "ראי איזה זוג יפה שניהם" והוסיפה
mon dieu fait quelque chose (אלוהים, עשה משהו) חייכתי לשמע הדברים. גם הנערה חייכה, צחקה, אתה מבין צרפתית" קבעה, ממשיכה לצחוק...
'כן, מבין'.
"זאת דודתי והבת שלה, הן הגיעו מצרפת, לא יודעות עברית". הצחוק עדיין בעיניה.
הרכבת האטה, היא קמה, יישרה חצאיתה. שתי הנשים מאחורינו, קמו גם הן...
" אנחנו יורדות כאן" אמרה, נוגעת בידי הנתונה בגבס. "להתראות" "... אמרה,הית"' עניתי..
הרכבת עצרה בתחנה. הן ירדו.
היבטתי מבעד החלון אליהן, עומדות על הרציף, היא הסתכלה לעברי ונופפה אלי בידה, אמרה משהו, אך לא קלטתי מה היא אומרת, נופפתי אליה חזרה.
מים רבים זרמו מאז אותה נסיעה ברכבת.
אני יושב עכשיו בקרון רכבת כמו אז. הרכבת זזה הותירה את התחנה מאחור.
שוב שקשוק גלגלים במסילה משמיע- עלם - עלמה' - 'עלם - עלמה' - עלם...עלמה...
צביטה של פחד מתגנבת לתוכי, היכן אהיה בעוד עשר שנים? חמש שנים?.. שנה?
זכרונות עולים, ואני מונה את תחנות חיי.
הכתובית הדיגיטלית בקרון מורה על התחנה הבאה - 'התכונן לרדת', קמתי, מגניב עוד מבט בזוג הצעירים, החייל והנערה, נזכר בנערה שלצידה ישבתי, ודודתה, האומרת "mon dieu fait quelque chose".
.
נסיעה ברכב ציבורי מזמנת כל מיני מפגשים,
לרוב מפגשים נחמדים,
מעלים זיכרונות נעימים...
בריאות, שמחה ונחת...😊 🌺
בריאות שמחה ונחת עליזה היקרה.
שבוע טוב. (פרח).
שקשוק הגלגלים המונוטוניים בעת הנסיעה ברכבת, יוצר אווירה של נוסטלגיה ומעלה זיכרונות ומפעיל את הדמיון.
כתבתָ ברגישות רבה ותיאוריך ממש נפלאים, פשוט קסם!!!.
תמיד נעים להעלות זיכרונות נפלאים ומרטיטי לב.
תבורך נדב.
שנה טובה ובריאות בשפע בשנה החדשה
שתהיה שנה זו טובה מקודמתה.
בריאות חדווה ואחווה. (חיוך)
שתהיה לך ולבני ביתך - שנה טובה , וכמובן כל תייחל לעצמך ולסובבים אתכם!!!!
ברכות כפליים ציון היקר.
בריאות שמחה ונועם, ציון.
ביישנות ותום.
בריאות ונועם מירה. (פרח).
פעם ישבו מאחורי שתי צעירות כנראה - רווקות, שהחליפו בקול רם חוויות מהבילויים הליליים שלהן.
אחת מהן אמרה משפט על דרך חייה שעד היום איני יכול לשכוח: "מי שלא שם עלי אני לא שמה עליו" - כמה פשוט וכמה חכם...
והיתה נסיעה ארוכה... כיום בצ'יק צ'אק מגיעים לכל מקום בארץ...
אהבתי את הבלוג שכתבת... בכישרון רב... נדב.
חג-שמייח!🌷🙏
בריאות ונחת, שושי. (פרח).
תודה!
חג שמייח!☺️🌹🙏