שיר לט"ו בשבט

ממשתלה, שתיל תות
קטון קניתי.
מטבורו של העציץ,
גבעול דק עלה. 
שני עלים ירוקים.
שנים לא יותר. 
בהנץ עלעל שלישי 
גומה קטנה בגינה
כריתי לו. 
מן העציץ אל הגומה
תפילה חרישית לחשתי.
'גדל תותי הרך, מלא 
שמים'. פרוש סוכתך
עלנו. 
זכינו מפרי תנובתך.

תריסר שנים חלפו
ביתנו לידיים טובות  
עבר. דור חלף.

פסעתי על מדרכת
בית, שפעם היה ביתי.
צל ירוק סוכך עלי, 
שירת ציפורים מילאה 
אוזניי. 
מעבר לגדר, גזע רם
עלה, 
'כן זוכר', תותי הרך גדל,
צמרתו מלאה שמים. 
שלום לך ילדי, התזכור 
תפילתי...