זיכרונות.

לא מקושש ולא מלקט,
אלא עורם.
זיכרונות נאבקים על הבכורה,
מי הזיכרון הכי רחוק?
בוקר אפור בארץ כבר לא שלי.
פעוט בן שלוש יוצא את החדר
מבוהל עיניו דולקות, לא רואה
קורא 'אמא אמא אימה', בוכה.
אימו ממהרת, את בנה הקט,
אל אם צעירה לוקחת.
אם צעירה, זה עתה ילדה תינוקה.
'הזליפי חלב לעיני ילדי',
מבקשת אימו של הילד.
אם צעירה, את הרך, אל חיקה
אספה. 
טיפות חלב משדיה הזליפה
לעיניו, טיפות מרפא, ריפוא
עיניו.