שיר

לטובה פריש!

ראשית תודה על המחמאה.

לשאלתך - אני מציירת כבר הרבה שנים אבל עיקר היצירה שלי היא כתיבת שירים ובשנים האחרונות גם קצת פרוזה 

את מוזמנת להכנס לבלוג שלי שמו: "הבלוג של נורקה" ושם יש שירים נוספים(ליד חלק מהשירים שמתי קישור לכתובת בה אפשר לשמוע את הלחן שלהם.) וגם נובלת מתח בשם: "חליל מילל בואדי"

ושוב  -   תודה   -   נורית

לנורית

על מי שהלך אומרים  "תהא נשמתו צרורה בצרור החיים"

הדוברת בשיר משתמשת בביטוי הזה והופכת אותו לתמונת חיים,

ב"צרור החיים"  שלה יש "צבעי שלכת" בהווה , "הדי עלים בשומים" מן העבר

וגם זכרונות אשר "מיללים כמו תנים", {תמונה עצובה }.

אבל נראה לי שבתוך הקינה טמונים רסיסים של נחמה:  בעזרת הצרוף החכם של דבר והיפוכו -

"לבד  - עם".  לבד, לכאורה, אבל עם שמים ורוח, מים ואדמה {עולם ומלואו אשר סביבה}

וגם המילים.

  טוב שעשית כעצתו של נדב והבאת שיר אחד, וכך הפנינים שלך אינן הולכות לאיבוד בשפעת  השירים.

 ועכשיו , נא המשיכי לטפטף, טיפה אחר טיפה, שיר אחר שיר.

לאלישבע שלום!

כאשר אדם קורא שיר שלי ומסביר לי מה הוא מבין והתובנה שלו חופפת כמעט לחלוטין את מה שהשיר מנסה להעביר - אני מאושרת. נכון עליזה ה"לבד" שלי מלא חיים למזלי. ולמה אמרתי כמעט? מפני שאני בילדותי הייתי רגילה ליללות התנים והם שימשו לי שיר ערש - פשוט אהבתי אותן. לפעמים שומעים בלילות גם היום יללות תנים - והן בשבילי שמיכת רוך נוסטאלגית.

                                                                תודה לך - נורית