מוטקה > בלוגים > למען האמנות > "הבית"-תערוכה מרהיבה בבית ציוני אמריקה

"הבית"-תערוכה מרהיבה בבית ציוני אמריקה

חודשיים של תערוכות! אוצרות : שולי בריסקין | ורד דיה ב'''גלריית ZOA בית ציוני אמריקה" אבן גבירול 26, ת"א תערוכה קבוצתית : שבר. תיקון . אמנות. ריפוי.

חודשיים של תערוכות!
אוצרות : שולי בריסקין | ורד דיה

ב'''גלריית ZOA
בית ציוני אמריקה,
אבן גבירול 26, ת"א'''
תערוכה קבוצתית : שבר. תיקון . אמנות. ריפוי.

'הבית' –כיום, הינו הנושא המרכזי בחיינו וב-100 שנות האמנות הישראלית .
השם והכינוי, חובקים משמעויות פיזיות (HOUSE ) ומטאפוריות HOME)) רבות. ה'בית' הפיזי, משמש למחסה, למגן, לחומה או לעליית- גג, בעוד הבית הפסיכו- מרחבי נוגע בסמליות ובמשמעויות העמוקות של בית מגורים, כמו גם של התרבות, האדריכלות והגיאוגרפיה האנושית.. אדם 'תופש' את ביתו בשני צירים :1- בציר הזמן, הבית, הוא זה המתקיים בנפש האדם לאורך כל חייו וככזה, שהכיל את ימי ילדותו, נעוריו ובגרותו...! נטייתו הטבעית של הדייר, היא לדמיין את הבית האידיאלי שיהיה לו בעתיד. 2- ציר המרחב , ציר בו הבית מסמל מיקום, קירות ופעילות תוך ביתית . בין הפיזיות של המבנה לבית הפעילויות, מתאפשר מרחב פוטנציאלי, שלישי, המאחד בין מציאות פנימית ומציאות חיצונית. הפרטי והציבורי משתרגים זה בזה ונוצר מרחב 'פרציבורי' , על כל מרכיביו, אורחותיו ותבניות הנפש המשפיעות על אופני החיים והחשיבה. מאידך, הבית, על עומק משמעויותיו יכול להוות, סמל וערך ל'מולדת', לאדמת- קיומנו', ל'גבולות', ל'דגל' או ל'הימנון'...וגם לסולם ערכי-הדמוקרטיה, המסורת וחירויות האדם. קיימים בתים שהם, סביבה תומכת ומעצימה ומולם, קיימים בתים, שדייריהם חשים באל-ביתיות המסלימה ומורגשת במשבר. מצבי קיצון לאל- ביתיות, מיוצגים על ידי ההיעדר; החסר...ומלווים בתחושה של זרות...,ואי שייכות בתוך העצמי.. בתוך הבית או בין חדריו. לצער ליבינו, מצב העקורים, המפונים ונעדרי קורת-הגג, שפוקדים את העם והמדינה שלנו, מה-7.10.23 , מצביעה על הצורך העצום, שנגזר על חסרי הבית לאמץ חוסן והתמודדות ,דווקא בשבר הכי גורלי, שארע לכולנו...ובפרט ליישובי עוטף עזה, אפיקים, שדרות וכל הגליל העליון,,, המערבי...ועוד הלאה... ?! מרחבי בית, מהווים כר פורה( רע או גרוע ..)למשאי מו''מ מתישים, למאבקים בינאישיים, להסדרים מגדריים ולקונפליקטים, שקשים להתרה ולפתרון. התערוכה, באמצעות אמניה, מנסה לתת משמעות לבית המרחבי ולבית העל- זמני, מי בהתעלמות ברורה ונחושה מהשפעות הטרגדיה, שקרתה כאן... ועד לאמנים, שבמודע ובהתכווננות מנסים לגעת ו'להירפא' באמצעות הביטוי האמנותי האישי שלהם. בעזרת העיסוק המנטלי והיצירתי ניתן יהיה, א ו ל י, לחבוש, לאחות, לשפץ ולתקן את השברים שפצעו...שרטו...וניתצו כל בית וכל אל- בית את נפשותיהם וגופם, לייצר תפישה מחודשת, שעברה טרנספורמציה: ושואלת : מהו , בעצם, בית – עבורך??

...'' כִּי אָדָם יוֹצֵא מִבַּיִת וְהַבַּיִת אֵינוֹ יוֹצֵא מִן הָאָדָם.
הוּא נִשְׁאָר, עַל קִירוֹתָיו וְעַל הַתָּלוּי בָּהֶם
וְעַל חֲדָרָיו וְדַלְתוֹתָיו הַנִּסְגָּרוֹת בִּזְהִירוּת.
אוֹ כִּי הַבַּיִת מִתְרַחֵב וְהוֹלֵךְ וְנַעֲשֶׂה לַדְּרָכִים
שֶׁבָּהֶן יֵלֵךְ זֶה שֶׁיָּצָא מִן הַבַּיִת.'' יהודה עמיחי /1961