סתם שירבוט בשאלות פילוסופיות על עורב ובת זוגתו

יושב לו עורב ציפור חכם

בקצה הענף בשביליו של הגן,

עיניו תרות אחרי זוגתו

שנחה סמוך בעץ לידו,

חושב הציפור בינו לבינו

מיד כשראה מולו את טרפו,

על תפקיד שהועיד לו הכל יכול

האם היום יהיה כאתמול,

מדוע ולמה לא תביא זוגתו

את הטרף הזה היא אל קינו,

הרי גם היא זוגתו החסודה

רואה בדיוק את אותה הסחורה,

האם התפקיד שיעד אלוהים

לאותה נקבה רק להטיל ביצים,

ובזה מסתיים כל תפקידה

מהרהר העורב באותה החידה,

וגם כשעין זר אותם תיבחן

קשה כי תדע מי כאן הגברתן,

לשניהם הרי אותו המראה

וההבדל שבינהם רק הוא שרואה,

גם בשם משפחה שניתן בבריאה

לא קיים הבדל בן זכר לנקבה,

וגם יקרא לה ציפור ולא ציפורה

ואין הבדל בינהם לכאורה,

וכך המשיך ובכה במר גורלו

ועט על הטרף שהיה למולו,

כי זו קביעתו של בורא התבל

ואסור כאן בכלל לערער ולהתבלבל,

ואין לשנות את סידרי בראשית

לכל יצור יש תפקיד ויש גם תכלית,

וכאן אין השכל ואין כאן מוסר

זה סתם עוד שירבוט של אדם מיוסר,

שלקח את קריאת העורב העורב שבגן

ורשם שטויות במחשבו המיושן.