הסוחר-והאשה הנבגדת

סוחר הזהב, הבוגדת והנבגדת בערב הסעודית חי זוג באושר ושלוה. היא מלכה בבית, הוא מלך בחוץ והחיים זרמו להם בנחת וכייף.. הבעל, ניהל חנות תכשיטים. יום אחד נכנסת לחנות אישה ..מכוסה ברעלה, לשניה הוסטה הרעלה מעל פניה , ולהרף עין הציץ ונפגע, יופי כזה לא ראה מימיו,האישה ביקשה זוג עגילים.. וכשהיא מודדת אותם, בחנות, הסוחר מציץ מידי פעם בזוית העיין,, מתחת לרעלה,, שלה ורואה מה שלא צריך לראות. וכשהוא מודד לאשה צמיד, הוא משאיר את ידו על ידה יותר ממה שצריך. שמרה האשה את הדבר בלבה עד יגיע יום. והיום אכן,– הגיע.והנה הוא.. הסוחר יושב בחנותו, ונכנסת שוב. האשה גבוהה ותמירה. מבקשת למדוד עגילים, מורידה את הרעלה,ואז הוא רואהיופיה, יופי של מלאך שירד משמיים, מעיפה לעברו חיוך,האישה קונה את העגילים, ויוצאת. הוא עומד המום, ופתאום מגלה על הדלפק שקית שחורה ובה ששה חרצנים של זית. כל היום ניסה לפתור את פשר התעלומה. כשבא הביתה, הרגישה אשתו שמשהו מעיק עליו, ושאלה : נו בעלי, איך עבר היום שלך? מה קרה ואתה לא כתמיד?. סיפר לה. והראה לה את השקית. אמרה אשתו: מה שהשאירה לך, הלא זה רמז ברור. זוהי כתובת: רח. הזית, 6. היא גם אומרת לך שהדלת של ביתה עשויה מעץ שחור. למחרת בצהרים, הסוחר סוגר את החנות, מגיע לרחוב. הזית 6 ודופק על הדלת השחורה. ומי פותחת לו? אותה יפיפיה שהיתה אצלו בחנות. לא אומרת דבר, רק מביאה דלי מים, שופכת על המדרכה וסוגרת את הדלת. הוא חוזר הביתה,ואישתו שואלת, נו היית שם? כן הייתי, ומספר לאשתו ומוסיף: האישה משוגעת לגמרי: פתחה את הדלת ,שפכה על המדרכה דלי מים וסגרה הדלת. אמרה לו:, היא לא משוגעת : להיפך חכמה מאד, רצתה לומר לך,: אל תבוא בדלת הראשית. אלה מאחורי הבית ,תראה נחל זורם , תעבור אותו, ותכנס מהדלת.. . למחרת, לא הלך לחנות. על הבוקר, הגיע לרחוב. הזית 6, ואכן, מאחורי הבית זורם נחל. עובר אותו ורואה הבית, בחלון יושבת האשה. פותחת את החלון, מוציאה ראי, מסנוורת אותו, ונעלמת. הוא חוזר הביתה לאשתו. שוב שואלת אשתו:היית שם אה? נו, מה עכשיו? אומר לה: אמרתי לך שהיא משוגעת לגמרי, הפעם, היא יושבת בחלון, מוציאה ראי מסנוורת אותי ונעלמת מאחורי הוילון,. זו כבר תעלומה שגם את לא תפתרי. עונה לו אשתו: עכשיו , היא אומרת לך : מה אתה בא עכשיו, כשהשמש זורחת? בוא בהשתקפות של השמש, כלומר, כשיש ירח. בלילה. באותו ערב, הבעל לא שב לביתו.... האשה, שכבר הבינה מה קורא, טלפנה למשטרה ואמרה להם:: "ברחוב הזית שש, יש גבר שמבלה עם אשה שאיננה אשתו, בחצר האחורית של הבית.. בערב הסעודית זהו חטא בל יכופר. שדינו מוות. מיד המשטרה מגיעה, , תופסים את הזוג על חם, וישר לקאלאבוש. בבוקר, מגיעה לבית הסוהר אשת הסוחר, עם סל מלא אוכל, ואומרת לשומר: בישלתי היום הרבה אוכל, היו צריכים לבוא אורחים ולא באים, חבל לזרוק, ומבקשת לחלק לאסירות, , הכניסו אותה לכלא. מחפשת ומוצאת את האישה היפה,, שואלת אשת הסוחר את האישה, את יודעת מי אני? אני אשת הסוחר שבילית איתו,:"את רוצה לצאת מהכלא? בטח, עונה," "אעשה הכל כדי לצאת מכאן" "אני אוציא אותך מפה, אבל את, תארזי את חפציך ותסתלקי מהעיר לעולמים. ולעולם אל תתקרבי לבעלי," פשטי את בגדייך, היא אומרת לה, נתחלף בבגדים ואת צאי כמו שאני נכנסתי, נשארת אשת הסוחר בכלא, והאשה האחרת, יצאה מן הכלא. , לבושה כולה שחור, עם רעלה על פניה,. השומר לא חש בהבדל. למחרת, הובא הזוג ועמד ליד השופט,. שואל השופט את הבעל,: "אתמול נתפסת בשעת מעשה, מה יש לך לומר?" מהנהן בראשו הבעל, : מה אומר, נתפסתי. פונה השופט אל האשה ואומר: ואת, יש לך מה להגיד. אומרת היא:"תפסו אותנו, נכון. אבל ממתי, על-פי החוק, אסור לגבר לבלות עם אשתו? הגבר מזהה את קולה של אשתו, אך ,לא אומר דבר. אומר השופט: "אינני מבין. את והוא – זוג?" "בודאי." "את יכולה להוכיח?" כן, והיא מראה תעודת נישואין, תעודת זהות, יש הכל. השופט מתנצל מאד, המשטרה קיבלה הודעה טלפונית, אנונימית, והזוג, כמובן, נשלח לביתו. מילה לא נאמרה מאותו יום על המקרה. אבל, מאז, אפילו שאשה הרימה את הרעלה לגמרי, לא הציץ.ולא נפגע..