ספר חדש: "את ההיסטוריה כותב מי שנשאר אחרון" מאת דניאלה וכסלר
בין רוסיה של המאה ה-19, פלשתינה, ביירות, אלכסנדריה, ברלין, פריז ותל אביב המתפתחת, נפרש סיפורם של שלושה דורות, שחייהם נשזרים באירועים הדרמטיים ביותר של ההיסטוריה היהודית והישראלית – ממלחמות העולם ועד הקמת המדינה. זהו סיפור על אהבה ושנאה, חלומות ואכזבות, אומץ והתחדשות, שבו משתלבות דמויות היסטוריות לצד גיבורי המשפחה, כולם קמים לתחייה מתוך תיעוד עשיר ומרגש.
בספרה חוזרת דניאלה לתחנות חייה, אבל המסע לא מתרחש רק בזיכרון. היא מפליגה אחורה בזמן באמצעות תעודות, מסמכים, מכתבים, תצלומים ישנים, רישומים משפחתיים ועדויות שנשמרו במשך עשרות שנים. כל מסמך כזה הוא הרבה יותר מפיסת נייר, הוא חלון קטן לעולם שכבר איננו, עדות לרגעים שנראו שוליים בזמן אמת, אך בדיעבד הפכו לאבני דרך בסיפור המשפחה.
"נשארתי אחרונה לכתוב את ההיסטוריה המשפחתית", כותבת דניאלה בספר. מתוך ים המכתבים, התעודות והתמונות אליהם היא צללה, ניערה לחיים ערים וכפרים ברוסיה, בפלשתינה, במצרים, בצרפת, בגרמניה ועימם דמויות מרתקות של הסבים, הדודים, החברים.
סיפור המשפחה מתחיל ברוסיה עם סבא רבא שלה אשר אנשל רוזוב שהגיע עם משפחתו לפתח תקווה בשנת 1906. משם עברו בתו רבקה ובעלה יונה לבירות בה נולדו אימא של דניאלה ואחיה הגדול. הם עברו לאלכסנדריה לכל תקופת מלחמת העולם הראשונה, חזרו לפלשתינה לתל אביב ומשם חזרו לאירופה עם הבן שנולד באלכסנדריה. באלכסנדריה אחותה של סבתא שלה הייתה מאורסת ליוסף טרומפלדור. יש אפילו תמונה מפתיעה של מלך ומלכת שוודיה שנחה באלבום של אימא של דניאלה, תמונה שחשפה קשר מסתורי של המשפחה לבית המלוכה השוודי.
דניאלה מדגישה בספרה שוב ושוב את כוחם של מסמכים אישיים - מכתב ישן, תעודת לימודים, צילום דהוי או פתק שנשמר במקרה שאינם מוצגים רק כמוצגים היסטוריים, אלא כעדויות חיות לחייהם של בני אדם. באמצעותם היא מצליחה לתת קול לאנשים שכבר לא יכולים לספר את סיפורם בעצמם. כך הופך הספר גם לעדות לחשיבותו של התיעוד המשפחתי ולערכם של פריטים שנראים לעיתים חסרי משמעות, אך עם השנים הופכים לאבני יסוד בזיכרון המשפחתי.
דניאלה שואלת בספרה מה אנחנו בוחרים להעביר לדור הבא, מה אנחנו שוכחים ומה נשאר גם אחרי שחולף הזמן. דרך מסע בין מדינות, בין דמויות, בין אהבות, בין מלחמות ובין גילויים מפתיעים מבקשת דניאלה לשמר עולם שלם שעלול להיעלם. זהו ספר שממחיש כיצד ההיסטוריה מורכבת לא רק מאירועים גדולים, אלא גם מאלפי סיפורים אישיים שכל אחד מהם הוא חלק בלתי נפרד מהפסיפס האנושי.
הספר משלב כתיבה סוחפת עם אוסף מרהיב של תצלומים ומסמכים נדירים, ומעניק לקורא חוויית קריאה יוצאת דופן – מסע אנושי והיסטורי שלא יישכח.
דניאלה וכסלר עבדה במשך שנים רבות בפרקליטות המדינה. שבע עשרה שנה כיהנה כשופטת בבתי משפט השלום והמחוזי בירושלים. לאחר פרישתה שבה לעסוק באמנות ואת יצירותיה הציגו בתערוכות רבות בארץ ובעולם.
"את ההיסטוריה כותב מי שנשאר אחרון" מאת דניאלה וכסלר, הוצאת ספרים ש. זק ירושלים. עריכה: ד"ר מיכל גולדויכט. עיצוב והפקה: אייל זקין, רז צור. 267 עמודים. שנת 2026