סתם חרוזים ללא קשר אך בסופם יש גם מסר
הלך החמור אצל הזרזיר
ציפור קשקשנית שיודעת לשיר
מחקה בשירתה ציפורים אחרות
ציפור שנודדת ואין לה גבולות
אמרי לי ציפור נער החמור
ראשך הוא קטן צבעך הוא שחור
אוזניים לך אין אך קול משמיעה
ערבה שירתך ממש מנגינה
ואילו אני כשרוצה להנעים
צרוד הוא קולי ממש לא נעים
גם שמי הוא מקור להרבה כינויים
ממש עצוב לי ורע בחיים
הנהנה הזרזיר במקורה ברוב און
אין לי תשובה לתיתה במקום
רק זה שברא את כל היצורים
גם קבע לכולנו תפקיד בחיים
גם אני מקוננת על צבעי נוצותיי
ולכן שורקת עד בלי די
ואתה החמור שנושא משאות
משול לאדם עם כל הצרות
המשיך החמור לנעור ולקונן
הציפור צייצה ועפה לקן
ואדם ששמע את אותם בעיות
הלך לפינה והחל בה לבכות
לאחר שנירגע שאל אדם שאלה
מענה לא קיבל עוד ממתין לתשובה
לכל היצורים הן ישנה בעיה
אז המבדיל בין אדם לחיה ?
ומסר נהדר