בשביס זינגר

זינגר הוא איש מבדח[ מלא הומור יהודי, שהילת פרס הנובל אינה מבודדת אותו נהסובבים אותו.

אייזיק ששמו היה רק זינגר, הוסיף את השם בשביס לזכרה של אמו, בת שבע.

הוא בעל קרחת, מצח גבוה חרוש קמטי חוכמה, צבע עיניו אפור תכלת ימי, פה רך ותמיד מחייך, הוא נראה כמו דוריאן גריי, פעמים בן שלושים ארבעים וכעבור זמן כאיש זקן ומופלא. במיוחד יפות הן ידיו ארוכות וחזקות, כמו אלו של פסנתרן, למרות שהוא מתגאה ביהדותו אין הוא מדבר בידיו.

מין שלווה ובטחון הספוגים במעט אי איכפתיות קורנים ממנו, דיבורו שקט רך ומדוייק.

הגיע הוא לניו יורק בשנת אלף תשע מאות שלושים וחמש, התקופה הראשונה היתה קשה, בדרך כלל לוקח חמש שנים לקבל אזרחות אמריקנית, לי זה לקח שבע שנים, אני פסמיסט ואינני מחכה לניסים.

בשנת אלף תשע מאות ארבעים הכרתי את רעייתי עלמה, היא לא ילדה לי ילדים, תרגמה חלק מסיפורי, עד היום אני כותב מאמרים וסיפורים לעתון היהודי פורוורדס בניו יורק. אני מאד אוהב להרצות , יש לי שלוש הרצאות שעליהן אני חוזר בקהילות יהודיות באוניברסיטה או בפני קהל סתם שמזמין אותי. הרצאה אחת היא הפילוסופיה של סופר יהודי, השניה הקבלה והאיש המודרני והשלישית פולקלור וספרות.

הזמן הפורה שלי הוא בבוקר, אינני דתי אך אני מאמין באלוהים, כל בן אדם והאלוהים שלו.

אף פעם לא ראיתי גולם דיבוק או רוח רפאים, הרבה אנשים סיפרו לי שפגשו בהם, ולמה שלא אאמין להם?

בשביס זינגר הוא גבר מושך, בעל סקסאפיל, הרכילות מספרת שהיו לו נשים רבות, קשה מאד לומר לא , כל אדם מחפש כמה דמויות בתוך מי שהוא אוהב, לא יתכן שבאשה אחת יהיו כל הסגולות שהגבר מחפש, כאשר גברים מקיימים יחסים עם כמה נשים או אשה עם כמה גברים, ברור שזה גורם לתסבוכת מטרידה, בו בזמן אפשר לאהוב כמה אנשים זו אינה בגידה.

עלמה סיפרהע שכאשר פגשה את בשביס זינגר היתה נשואה והיו לה שני ילדים הוא התאהב בי מיד, ואני לא יכולתי לחשוב על שום דבר אחר, ראשי היה מלא באייזיק אייזיק ורק אייזיק, הוא עדיין לא היה מפורסם כל כך, ספריו וסיפוריו עדיין לא תורגמו לשפות אחרות. עזבתי את בעלי הראשון, ועברתי אליו ביחד עם שני ילדי, עד היום אינני מצטערת על הצעד שעשיתי.

בקשר לפרסים אומר הוא שזו טירדה, עלי לנסוע למקום שמחלקים את הפרס בעיר מרוחקת ממקום מגורי, לאחר מכן אני מקבל צ'ק ומוסר אותו לאיזה מוסד פילנטרופי.

מסכם הוא אינני זקוק לפרסים בכדי לכתוב.