שבוע במוטקה
בין מרק עוף ללא אטריות לבין תבשיל קדירה עם פטריות טיגון שניצלים עסיסיים טבולים בביצה וקמח שקדים מצאתי עצמי מול המחשב תוהה על מה לכתוב אני חושב לאחר שעברתי על כל פוסט שפורסם השבוע איני יודע עדיין על מה לכתוב ומדוע אולי על ששת המשלב בין אוכל לתרבות ומדי פעם מביא מגעים קסומים של אמנות אולי אכתוב על אברהם בורן שבפוליטיקה משתף אותנו כל הזמן אולי על הדס יעקב שיריו שמחים ולעיתים נוגים על אהבה ותשוקה בשנית ומוריד פתאום עלינו סחיטה מינית אולי על אריקו הכותב על פרחים ואהבה פתאום קיווה לזכיה יפה, ונחל אכזבה אולי על שוש שכתבה שיר געגוע מרטיט לב על אישה ורעה השוכן אצלה בלב. אולי על אפרת-7 מהשרון שסודה נעול ועומד לה על קצה הלשון ולאחר שהיא זמן מה מהרהרת על גילוי הסוד היא מוותרת. אולי על דוד שלום המקסים שהחל לעסוק בתרגום מערבית לעברית וויתר על תגובות בשיר...לתמיד? אולי על מייקה שעדיין ממתינה שתגיע אליה האהבה בסערה אולי על שרה פרוכטר בכותרת מכריזה ואומרת שהיא היא עכשיו מאוהבת במי היא לא אומרת מיהו אותו אהוב עלום שעליו הוציאה צו איסור פרסום אולי לברוך הלוי סגל המגלה תגלית מרעישה שאם אין כרס אז יש אהבה אולי על יעקב גרשון המתון שכותב על הכול באופן שנון כמו בנקאי ישר והגון. ואחרון שראיתי ניסו קריוקי שכל פוסט שלו כתוב יופי הוא מספר לנו על שמואל המשחרר וסימונה מבלי להסס או להרהר מבקשת ממנו הטלפון של המשחרר מוציא מהארון את רון ובהבל פה הופך אותו לבת וזה באמת כשרון אוכל מכל העצים ובעיקר מעץ הדעת וכשסימונה מזמינה הוא מביא לה פרחים לשבת. אז זה המצב שלי חברים איני יודע מה לכתוב אתם רואים זהו השבוע במוטקה ואין חדשות לבקרים שתהייה לכולנו שבת קסומה ונפלאה
מאחל לך ולנו הרבה "אין לי מה לומר" כאלה,
שאתה עליהם תכתוב ואנו נהנה מקריאתם
התלוננה בפורום שייבש מעיין יצירתה. שזה כמו "אין לי מה לומר".
בתגובה הוצע לה: הסתכלי בסביבתך הקרובה וכיתבי על היומיומי.
משהחלה בזה הצליחה לכתוב שיר מקסים השונה לגמרי מסגנונה הרגיל.
(ולא, היא לא תיארה את היומיום).
פשוט זרחת מפרחוני
ולמרות שהיית בטיוטא
לצערי נשמטת בהגהה
והם היו רק דברים טובים
ושבת נפלאה
שאת מוכשר, ואיש צנוע
ואתה מאד טוב
פנינים לכתוב
ובין הצלחת והסיר
את מעמיד לנו אחלה שיר
ותמשיך לכתוב ואל תחסיר.
כאשר לא היה לך לכתוב הצלחת למלא טור ארוך בבלוג
אני מתאר לעצמי להיכן היה מגיע הטור אילו כן היה לך מה לכתוב.
אז לא חשוב מה מתכננים להעלות בבלוג
כאשר מתחילים להקליד, המילים מתפרצות ויוצרות סיפור או רעיון שהולך ומתפתח כמו המעיין המתגבר של איין רנד.
היצירה שהעלת היא שירת הלל לכל חברי הפורום. מגיע להם על שמצליחים לרתק אותנו בשירים וסיפורים יפים .
אתה נהדר תמשיך לכתב ככה אתה מוכשר
הלוואי עלי תודה
רינה
מגיב מגיב באופן שנון
טת דבריך קיבלתי בשמחה
ולתגובתך אומר תודה
את נמאת בחברה טובה
יחד עם מ-ם ומלינה
שאליהם כתיבתי לא הגיעה
ואל נא תעלבי
קבלי בזאת התנצלותי
שבת קסומה גם לך
איש מהכותבים לא שכחתי
ולא את כולם הזכרתי
כי קצרה היריעה
ואתכם הסליחה