מות התמוז

בספר יחזקאל,,פרק ח'.פסוק14 כתוב"ויבא אותי אל פתח שער ה'..והנה שם הנשים יושבות,מבכות את התמוז"
כמו בתקופה מאוחרת יותר,במיתוס היווני,גם בבבל הקדומה (שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון,תהלים קלז)
חילופי העונות ניתפסו כלידה ומוות של אלים.,תמוז האל מת ויורד לשאול והנה הקיץ ניתפס כהולדת חדשה.אב{אינו אבא ,אלא איב,כלומר הניצן ההתחלה של התקופה החדשה)אז כשמסתיים חודש תמוז ,הנשים הבבליות היו מבכות את מותו במיקדשים והנשים היהודיות נידבקו ב"מחלה"הזו ועל כך בוכה הנביא יחזקאל,שחי בבבל.
גם צביקה פיק הושפע כניראה מהמיתוס הזה רק מבחינה פיוטית וכתב על מות החודשים.
שנתיים למותו של בן זוגי(מאז חלפו שנתיים נוספות)כתבתי את השיר הבא
מות התמוז
האל תמוז,
היפה,הגבוה
מת!
נשים מקוננות עליו
הספד.
"הוא היה כה חם,
מקרין כולו אור,
מיום ליום גסס
לאט,לאט הוא קץ.
בא חודש אב.
זה היה ברור
ידוע מראש
שתמוז יימוג.
אך גדול הכאב
כי הקיץ חולף,
נותר רק אב.
נשים בלבן
עודן מקוננות,נושקות
כפות רגליו,"החום מעתה
יהיה יותר כבד"
ואין קץ להספד.
-
כמו בכל העניינים הרגשיים - לנשים יש את היכולת להביע עצמן בכל עת
הרב מצגר לא הרשה להם לקחת שתי נשים ולכן הלכו הגברים החתיכים לכנען, לקחו כמה נשים ואת החנונים השאירו לבות ישראל. חה...שמישהוא יאמר לי שלא כך היה.
תיקון טעות שלי?אשכולית"ולא המילה הלא מובנת שם