חברים וחברות לדברי נא הקשיבו לרגע
האם אתם משערים
כי הפעם היחידה בחיים
בה רציתם להיות מבוגרים
הייתה כאשר הייתם ילדים.
כאשר נשאלתם בכל יום וחצי
בני כמה אתם, עניתם בגאווה
בני ארבע וחצי.
מעולם לא הייתם בני שלושים ושש וחצי
כי בהרגשתכם נשארתם תמיד בני ארבע וחצי
ובהיותכם בגיל הנעורים
תמיד שאפתם להיחשב מבוגרים
וכאשר הייתם בני שלוש עשרה
הייתם אומרים אנו עומדים להיות בני שש עשרה.
והנה הגעתם לגיל אחת ועשרים
וואו איזה יופי אתם באמת בוגרים
ובטרם השלמתם חלומות ומעשים
הגעתם לשלושים דוחפים לארבעים
והחלומות, להיכן הולכים ?.
ובטרם ידעתם איך ומה
ומימוש החלומות עדיין בעלטה
כבר השגתם את החמישים
ובדרך כבר השישים והשבעים
השנים חולפות ביעף בעולם בו אנו חיים
ולבטח תחלפו על פני השמונים והתשעים
וכאן, תרצו לחזור בגילים ולהיחשב יותר צעירים
אך דבר מוזר יקרה חברים תשובו להיות ילדים.
ובגיל מאה תכריזו אני בן מאה וחצי
גיל שילווה אתכם עד מאה ועשרים.
אך הסכיתו ידידי ושמעו לעצתי
איך בכל גיל להישאר צעיר וערני,
זרקו החוצה את המספרים השטותיים
וזה כולל גיל, משקל וגובה
והמשיכו לרקוד בוסה נובה.
תיהנו מכל הדברים הפשוטים
כפי שנהנתם בהיותכם ילדים
דחקו הצידה עצב ודמעות
כי על חלב שנשפך אין לבכות.
הקיפו עצמכם עם כל אשר אתם אוהבים
ילדים משפחה וחברים,
אך זכרו כי האדם הנמצא עמכם כל החיים
הוא אתם עצמכם כל עוד הנכם חיים.
אמרו לאנשים שאתם אוהבים
שאותם כל רגע אתם אוהבים
ואמרו זאת בכל עת ולא רק לפעמים
זה האור שתביאו להם ולכם בחיים.
ובכל זמן רק זכרו
אין החיים נמדדים על פי מספר
הנשימות שאנו נושמים כל רגע,
אלא על פי מספר הפעמים
בהם נשימתנו נעצרה לרגע.
אבל יש אבל,
לא תמיד אנו שולטים בארועים
למרות שאנחנו רוצים להיות תמיד שמחים ומאושרים.
אז איך אומרים -מישתדלים
ממך לא אבקש זכות יוצרים
תודה על התגובה