עקידת יצחק ואנחנו

עקידת יצחק ואנחנו / איתן קליש

"קח את בנך את יחידך, אשר אהבת, את יצחק, ולך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה..." (בראשית, כ"ב, ב).

האם המוטיב של "עקידת יצחק כל-כך רחוק מאתנו"? האם אנחנו החילונים הליברלים, שבד"כ מגנים את המעשה שאברהם עשה, לא עושים כאזרחי מדינת ישראל את אותו מעשה?

יש  האומר כי מכל התנ"ך את הסיפור הזה הוא לא מבין. הוא לא מבין את אלוהים שנתן צו כזה, והוא לא מבין את אברהם שציית לצו הזה.

גם פילוסופים רבים כמו בובר, ואחרים תמהו על אברהם. כיצד הוא יכול היה להיות בטוח שזה אכן קול אלוהים ולא קולו של השטן, שמצווה עליו דבר כה מנוגד למוסר? למעשה כבר חז"ל באגדותיהם ביטאו את ההתלבטות הזו של אברהם, בזהוי הקול הדובר אל אברהם עם השטן : "אמר לו השטן: לא שם הייתי שאמר לך המשטין "קח את בנך את יחידך – והעלהו לי לעלה"? וזקן כמותך יאבד בן חמוד כזה ובחור שנתן לך הקב"ה בכבודו ובעצמו! אמר לו אברהם: "לא היה המשטין אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו; אמר לי : קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת, את יצחק ועשה לפני עולה".

עבדתי פעם בבית-ספר עם אב שכול, מורה לתנ"ך לשעבר, ספרן, אדם משכיל. הוא אמר לי שהוא שונא את ההשוואה הזו הנפוצה אצלנו בין נפילת הבנים במלחמות ישראל לבין עקידת יצחק.

אבל לי נראה שהשוואה הזו מוצדקת.

ההכרה הזו מתחזקת, מכיוון שהם כל-כך צעירים, הם בעצם לא בחרו עדיין. אנחנו בחרנו לחיות במדינה הזו, אנחנו בחרנו בציונות, והם נשלחים למלחמה. הם יוצאים למלחמה על ערכים שהם גם שלהם, אך הערכים האלו הם קודם כל שלנו, המבוגרים שבחרו לחיות במדינה הזו. אולי זו דעה אכזרית, אך לדעתי כל מי שחי במדינה שלנו צריך לדעת שזה המחיר ויכול להיות שהוא יצטרך לשלמו. כן, יש פה "עקידה" וזהו מצבנו במדינה הזו עד שלא נעשה שלום עם שכנינו.

אני יכול לומר שחוויתי תחושה אברהמית כזו,  במלחמת לבנון השנייה, כאשר בני לחם עמוק בתוך לבנון. הרגשתי שהמדינה או משהו גדול כזה, תובע ממני את הנכונות להקריב את הבן. ושגם אם הייתי יכול להגיד לו "אל תלך" לא הייתי אומר זאת, וכמוני אלפי הורים, שבניהם נשלחו לקרבות.

החוויה הזו התחזקה כאשר הוא סיפר לי על הקרבות הקשים שהוא עבר. על הקרב בוואדי הסלוקי, על החברים שנפצעו לידו, על הרגע שבו כמעט נשבר באמצע הקרב, ועמד להכריז שהוא לא מתקדם יותר תחת מטר הכדורים. ליבי נחמץ בקרבי (אפילו עכשיו שאני כותב את זה דמעות חונקות את גרוני). כי חשבתי לעצמי, הרי גם אנחנו עברנו חוויות כאלה, האמנם כל דור חייב לעבור זאת בתורו?

לאחר המלחמה הזו, בני חזר בתשובה.