סיפור "רמת השניים" של הינדה עופר

ב- 1937 יהושע ואני נישאנו והחלטנו ללכת למקום חדש רחוק ממרכז הארץ, איפה שצעירים כמונו יוכלו להביא תועלת. באותו זמן נוסדה המושבה יקנעם , אחותו של יהושע הייתה בין המתיישבים הראשונים וגם אנחנו החלטנו לעבור לשם.לנו לא הייתה אדמה, אבל עבדנו בכול ענפי החקלאות אצל המתיישבים.זכורה לי עבודה אחת, זריעת תירס באדמת מהמישור רחב הידיים של יקנעם, שמונה שעות הלכתי אחר הסוסים שהיו רתומים לביסוק, עם תרמיל מלא זרעים קשור במותניים ומפזרת את הזרעים לתוך המשפך שהיה מחובר לביסוק, המתיישב שהוביל את הסוסים היה מפולני, מאזור הרי הקרפטים והוא ליוה את העבודה בשירה עממית של ערבים.אחרי שהתירס נבט עשיתי את הדילול וכשהבשיל גם קטפתי אותו.

בהרי אפרים בין מיקנעם וג'וערה היה שטח של כמאה וחמישים דונם של מטע נשירים, היה זה ניסיון של נטיעת עצי פרי נשירים, בשטח הררי עם השקיית השתילים הצעירים עד הקליטה והמשך העיבוד בעדורים וחרושים, הייתה לזה גם כוונה פוליטית להימצא במקומות כאלה.

המטע היה שייך לבעלי הון מפולניה, העיבוד נעשה על ידי חברת " נטר " זו חברה של בוגרי בית הספר מקווה ישראל.ניהל את העבודה אחד הבוגרים בשם טוביה לישנסקי. בסביבה היו הכפרים הערביים כמו: ריחניה, אום אל פאחם, אום אל זינת וקירי.
ב-1936 נהרגו שם שני השומרים יואש זולר ויצחק קלוצ'בסקי, אותו הכרתי בהכשרה בפולניה. באותו זמן נולדו ביקנעם תאומים וקראו להם בשמם של שני השומרים. המשורר דוד שמעוני כתב שיר על המאורע הזה ולזכרם של השומרים קראו למקום רמת השניים.
בהרי אפרים בתוך חורשה נמצא בית הקברות של יקנעם.
יהושע חנקין, גואל אדמות עמק יזרעאל בחר את המקום הזה שהוא מרהיב ביופיו, אגודת השומרים הקימה שם לזכרם של יואש ויצחק מציבה בצורה של עמדת שמירה שמשקיפה על כול עמק יזרעאל.