נשיה

 
 אָדָם יֻלַּד אֶל הַנְּשִׁיָּה
 וְהוּא עֵינֵי זְמַנּוֹ יִקְרַע בָּהּ,
 יִחְיֶה אֶת יוֹם הֶחָג
 וִיפָלֵל לְטוֹב.
 
סוֹבֵב הוּא בְמַעְגְּלוֹתָיו
וּמַלְמְדֵי הוֹוֶה דוֹפְקִים בּוֹ:
אֶל הַנְּשִׁיָּה יָאִיצוּ פְעָמָיו
לִזְכֹּר מִנַּיִן בָּא.
 
 
עָיֵף, רֹאשׁוֹ יָנִיחַ בְּחֵיקָהּ    
לִטְמֹן בָּאַפְלוּלִית סוּדָר שֶׁלָהּ,
נוֹפִים אֲשֶׁר יְמֵי הֶחַג אָצְרוּ בוֹ,
בְּסוּדָרָהּ הָרַךְ לִטְמֹן יְמֵי עֶבְרָה.
 
וְהִיא, בְּיָד רַכָּה, תִּסְגֹּר
עֵינָיו קְרוּעוֹת הַזְּמָן,
וְהֶמְיָתוֹ הַחֲרֵבָה תֹאבַד בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ
וּבִדְבֵקוּת נְשִׁיקָתָהּ יִמֹּג בְּשָׂרוֹ.
              נורית שושני     12.3.78