כל יום הוא יום חג אם כך אתם מרגישים אותו
אני חייב לגעת בנושא מנקודת ראות שלי. כשניגשתי בפעם הראשונה לכתוב פוסט בבלוג, העלתי סיפור היסטורי של העליה של המשפחה לארץ בתחילת המאה התשע עשרה. . בדחילו ורחימו חיברתי משפט למשפט ובכמה שורות סיפרתי סיפור שיכול היה להשתרע על פני כמה עמודים. היה לי הנושא. היו לי המילים אולם גררתי מאחורי ,בתפקידי כמנהל בנק ,כתיבה רבת שנים של דוחות מתומצתים ..מעט מילים ותוכן רב. כך לימדו אותי וכך סיגלתי לעצמי. לצמצם במילים , סיפור מתומצת לקוני בלי תאורי רקע ובלי הסברים מיותרים. מאז הדברים השתנו ואני זוקף זאת לזכות המשוב של החברים. הביקורות היו חיוביות ואז נפתחתי .
היום אני יכול לשמוע ידיעה מסויימת שמדליקה אצלי סוויטש והופ תאי המוח שולפים את הזיכרונות הקשורים לארוע דומה שהיה או קרה בעבר. אז לכל אחד מאיתנו יש את מאגר הזיכרונות, מאגר שלא יסולא בפז. הוא יכול לשמש בסיס לסיפורים מאלפים. אז אנא שלפו אותו מהמאגר ותנו לו רקע ווצרו סיפור מעניין
פעם מישהי פורה מאד המרבה לכתוב בפורום 'כתיבה יוצרת' התלוננה שיבש מעיין יצירתה. הציעו לה: כיתבי על הסובב היומיומי. והתוצאה הייתה רשימה, נפלאה, שונה לגמרי מהסגנון שלה.
אז אל יאוש המשיכי בדרכך.
אנו טובעים בארועים הן ארועים פרטיים והן ארועים כלליים. המוח זוכר את הארועים ומסוגל לשחזר אותם לעיתים בצורה כה מפורטת עד כי נוצר סיפור ארוך ומענין.
צריך רק לחשוב ולהתמקד בנושא שחושבים עליו .
ההתייחסות לפוסט תורמת לכותב ודוחפת אותו לחזור ולכתוב
יש כאלו שהתברכו בכמה כשרונות,
יבורכו,