הלל עוזב את קיבוצו
הלל עוזב את הקיבוץ
עד כמה שזה יישמע מוזר הלל עזב את קיבוצו, שבו חי 52 שנים על רקע כלכלי.
הלל אהב את חיי הקיבוץ והזדהה עם ערכיו. הוא היה פעמיים עורך עלון הקיבוץ, למד בבית הספר האידיאולוגי הגבוה של הקיבוצים ברמת אפעל. היה בועדת חברה של הקיבוץ. הוא גם ידע שכל זמן שאביו חי הוא לא יעזוב את הקיבוץ.
אבל עם גירושיו חלו אצלו שינויים בתוכנית חייו. הוא ידע שיבוא יום והוא יצטרך לעזוב את קיבוצו ולעבור לקיבוץ שלה. מצד שני הוא ידע שהוא לא יכול לעזוב את ילדיו.
בקיבוצו ניתנה עזרה כלכלית לגרושים כל השנים ובעיקר עזרה במימון הנסיעות שלהם לחברות שלהם. והנה יום אחד הוחלט שהעזרה הזו נפסקת. הלל שקע בחוב של כ-4000 ₪, ובקיבוץ של אותם הימים לא הייתה שום דרך להחזיר את החוב הזה. לבסוף אביה של חברתו נתן לו את הסכום הזה. עברה שנה, ושוב הלל עשה חוב בסדר גודל דומה, ומזכירת הקיבוץ לחצה עליו להחזיר את הסכום הזה באופן מיידי.
בשלב זה הלל החליט שהוא לא יכול שוב לבקש את הסכום הזה מאביה של חברתו, והוא עוזב את הקיבוץ. כך המצב יתהפך – הקיבוץ יהיה חייב לו כסף כפיצויים במקום שהוא יהיה חייב לקיבוץ את הכסף. הלל ידע שהוא עומד לקבל ירושה "כבדה" מאחת מקרובות המשפחה שהייתה ערירית, והייתה חולה במחלה קשה, וזה תרם להחלטתו "האמיצה".
השאלה הייתה מה יהיה עם הילדים? הלל מצא פתרון: הוא יעבור לגור בקיבוץ שכן, מרחק של 6 ק"מ מקיבוץ מולדתו. וכך היה. הלל עבר לגור בקיבוץ השכן, בקראוואן ליד הרפת. הוא לא היה אומלל. הוא הרגיש הרגשת שחרור. מסתבר, שלחיות כל חייו בקיבוץ האם קצת העיק עליו. בקיבוץ השכן היו לו כמה חברים מההוראה המשותפת באותו בית-ספר, והוא השתלב במהירות בחברה הקיבוצית שלא הייתה זרה לו.
עד כמה שזה יישמע מוזר הלל עזב את קיבוצו, שבו חי 52 שנים על רקע כלכלי.
הלל אהב את חיי הקיבוץ והזדהה עם ערכיו. הוא היה פעמיים עורך עלון הקיבוץ, למד בבית הספר האידיאולוגי הגבוה של הקיבוצים ברמת אפעל. היה בועדת חברה של הקיבוץ. הוא גם ידע שכל זמן שאביו חי הוא לא יעזוב את הקיבוץ.
אבל עם גירושיו חלו אצלו שינויים בתוכנית חייו. הוא ידע שיבוא יום והוא יצטרך לעזוב את קיבוצו ולעבור לקיבוץ שלה. מצד שני הוא ידע שהוא לא יכול לעזוב את ילדיו.
בקיבוצו ניתנה עזרה כלכלית לגרושים כל השנים ובעיקר עזרה במימון הנסיעות שלהם לחברות שלהם. והנה יום אחד הוחלט שהעזרה הזו נפסקת. הלל שקע בחוב של כ-4000 ₪, ובקיבוץ של אותם הימים לא הייתה שום דרך להחזיר את החוב הזה. לבסוף אביה של חברתו נתן לו את הסכום הזה. עברה שנה, ושוב הלל עשה חוב בסדר גודל דומה, ומזכירת הקיבוץ לחצה עליו להחזיר את הסכום הזה באופן מיידי.
בשלב זה הלל החליט שהוא לא יכול שוב לבקש את הסכום הזה מאביה של חברתו, והוא עוזב את הקיבוץ. כך המצב יתהפך – הקיבוץ יהיה חייב לו כסף כפיצויים במקום שהוא יהיה חייב לקיבוץ את הכסף. הלל ידע שהוא עומד לקבל ירושה "כבדה" מאחת מקרובות המשפחה שהייתה ערירית, והייתה חולה במחלה קשה, וזה תרם להחלטתו "האמיצה".
השאלה הייתה מה יהיה עם הילדים? הלל מצא פתרון: הוא יעבור לגור בקיבוץ שכן, מרחק של 6 ק"מ מקיבוץ מולדתו. וכך היה. הלל עבר לגור בקיבוץ השכן, בקראוואן ליד הרפת. הוא לא היה אומלל. הוא הרגיש הרגשת שחרור. מסתבר, שלחיות כל חייו בקיבוץ האם קצת העיק עליו. בקיבוץ השכן היו לו כמה חברים מההוראה המשותפת באותו בית-ספר, והוא השתלב במהירות בחברה הקיבוצית שלא הייתה זרה לו.
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
חנה ואלקנה
חנה ואלקנה – שני אנשים אצילים (שמואל, א, א)כבר כתבתי בכמה מקומות כי את הזוג הזה אני מעריץ, והם מגלמים בעיני...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
ובאיזה סטטוס התקבל הלל בקיבוץ השכן?
באשר לשאלותיך:
חובו של הלל התבטל, כי הקיבוץ שילם לו פיצויים בסדר גודל של 150000.
הוא התקבל לקיבוץ של חברתו לאחר 7 שנים שחי בקיבוץ השכן במעמד של "בעל של חברה"
החיים בארצנו לא כ"כ קלים.... גם בקיבוץ וגם מחוצה לו...
כל החיים אנו עומדים בדרישות כאזרחים נאמנים,
ובהתחייבויות הנלוות לכך... וכשמגיע זמן שזקוקים לעזרה ולתמיכה
כלשהיא----הבירוקרטיה חוגגת.....(כמו במשרדי ממשלה כך גם בכל
מנהל מקומי...)
תלונה זו צצה בי עם קריאת אכזבתו של הלל שהובילה אותו
להחלטתו הנועזת, לדעתי, להתנתק ממקום חייו ולעבור למקום אחר...
הלל,אכן למד משהו במשך שנות חייו ונסיון החיים שרכש!
שבת שלום מעליזה