רצח המישלחת

בהמשך לפוסט סיפור השושלת הנה סיפור גורלה של המישלחת הבריטית לסיני בה היה שותף סבא רבא. באוגוסט 1882 החליטה מפקדת הימיה של צבא בריטניה לשלוח משלחת בת 5 אנשים בניסיון לשכנע את השבטים הבדואים בסיני שלא יתנו ידם למרד שהתחולל במצרים . . פרופסור אדוארד הנרי פאלמר, מיזרחן מפורסם שהכיר את סיני ממסעותיו הקודמים מונה לראש המשלחת. אליה צורפו 2 קציני ימיה וכן ערבי נוצרי ומדריך יהודי ,סבא רבא שלי שהומלץ על ידי סגן הקונסול הבריטי ביפו שהכיר אותו אישית. . המשלחת נשאה עימה סכום של 20000 פאונד במטבעות זהב על מנת לשחד את השבטים הבדואים וכן לרכוש גמלים לצבא הבריטי.. בהגיע המשלחת לסיני שכרו את שרותם של שבט בדואים . ב11.8.1882 בגדו הבדואים בחברי המשלחת. הובילו אותם לצוק וירו בהם והטילו את גופותיהם לתחתית הצוק. כעבור חודשיים יצאה מישלחת עונשין בת 200 איש שתפשה את הרוצחים. חלקם ניתלו והיתר הושמו מאחורי בריח. עצמות חברי המישלחת נאספו וניקברו בכנסיית סנט פול הממוכנת במרכז לונדון ובה קבורים גדולי האומה הבריטית. . ליד הקבר הונח שלט עם תאור המעשה וציון שמותיהם של חמשת חברי המשלחת כולל העיברי בכור חסון.
המכתב קלף מיום 4.3.1889 שנישלח לסבתא רבא בו הביע משרד החוץ הבריטי את השתתפותו בצער המישפחה ואישר לה רנטה. . סבתי וידה-חיה נולדה לאחר מותו של אביה..
סיפור המעשה הועלה בעלון שהפיץ צהל לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967. הסיפור בעלון הוא מתוך סיפרו של דר' זאב וילנאי. כן העלה דר' וילנאי את הסיפור המורחב בעיתון דבר מ14 בדצמבר 1956 עם הכותרת "משלחת בריטית ומדריכה היהודי בסיני"
תמונת פרופסור הנרי פלמר
סבא רבא בכור חסון
המקום שבו נמצאו עצמותיהם של חברי המישלחת בואדי סאדר
חבל שהבריטים לא השכילו אז לפענח את הבוגדנות של אלו שנטו לטובתם בארץ,ואלו לא היו היהודים. האינטרסים של הבריטים תמיד הסריחו מריח הנפט הסעודי....
דרך אגב שמתי לב לתרבוש שחבש סבא רבא שלך, בכור חסון. אני מניחה שזה תצלום עוד מאז ששלטו העותמנים כאן בארץ...
הסיפור ריתק לא מעט אנשים ביניהם היסטוריונים ומדריכי טיולים שקראו פוסט שעזרתי בכתיבתו ונימצא בגוגל. ביקשו ממני פרטים ורשות לפרסם את הסיפור. . . עדיין הנעלם רב מהגלוי ופרטים רבים חסרים . סיפור שטרם הושלם. .
מדובר בשנת 1882 שבה שלטה האימפריה העותומנית . התורכים שלטו על המיזרח התיכון כולו למעלה מ 400 שנים עד לכיבוש הארץ על ידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה. . ב1918 חצו הבריטים את הירקון וכבשו את תל אביב. את התרבוש נהגו כולם לחבוש בתקופה הזו
כל הכבוד לך על כוח ההתמדה ועל הנחישות לשמר את שורשי המשפחה לדורותיהם ותמיד בזיקה לעם ישראל ולמולדתו.
הציונות בהתגלמותה. תודה ששיתפת אותנו בסיפור המרתק.
סוף שבוע טוב ומבורך לך וליקיריך.
ב ה ו ק ר ה ,
ברוך
אני נחשב ההיסטוריון של המישפחה. .מתעד את ההיסטוריה המישפחתית ויצרתי גם עץ שורשים שמקיף מאות רבות של בני משפחה וישנם עוד מאות רבות שלא מתעניינים ולא צרפו את משפחותיהם. . לא אחת קורה שאני נתקל בשם ומזהה אותו כבן משפחה. לאחרונה נסעה נכדתי לטיול אחרי צבא לאמריקה הדרומית עם קבוצת חברות והיא סיפרה לי שהתידדה עם בחורה נחמדה ויחד טיילו בטרקים. היא שלחה לי תמונה עם השם. ניכנסתי לדף הפייסבוק שלה וכתבתי לנכדתי כי היא וחברתה הן שתי נינות לשתי אחיות שאחת מהן היא אימי.חחח
הסרטון מתאר את תחרויות המכביה הראשונות שיהודים מאירופה הגיעו לכאן להתחרויות . ואישים כמו דיזינגוף ואחרים באו לראות. מסופר על אותה רכבת מירושלים שהגיעה לרמלה ומשם פסעו המתחרים והאורחים ברגל ועל חמורים בחולות לרחובות. רק העשירים הגיעו במכוניות...
הנה הסירטון שלא הצלחת להעביר המשחקים לפני המכביה הראשונה של 2013
https://youtu.be/3dmvLtRVxZg
עלו בי מחשבות בעקבות הצפיה בסרטון על אותה ספורטאים יהודים שחזרו לאירופה ואיזה עתיד ציפה להם שם כששתי מלחמות עולם אכזריות במיוחד לפניהם ולפני משפחותיהם. כאן, תיעדו אותם ברגעים אופטימיים של חייהם.
מדהים.אפשר לכתב רומאן על זה,אם עדיין לא נכתב.אז הסבא רבא שלך קבור בכנסיית סאן פול בלונדון?ביקרת שם?אני הייתי מבקרת גם שאיני מכירה אותך כמעט,רק את הסיפור.אם אהיה ב"ה בלונדון,בודאי אבקר שם.איז ה דברים היו.וואו!ממש מדהים.והתמונות.
את שמו של פרופ' הנרי פאלמר שמעתי לא פעם בלימודי..יש לך חתיכת היסטוריה מכובדת.מעניין מאד.
קראתי מה שסיפרת להלוי סגל על הפגישה של נכדתך עם חברה לטרקים-מדהים לא פחות.תחת איזה שם בגוגל מופיע כל הסיפור?אני רוצה לקרוא מהתחלה .
את שואלת אם ביקרתי בכנסיית סנט פול בלונדון. . אני צוחק כשאני ניזכר שביקרתי בכנסיה בארוע יוצא דופן אליו הוזמנתי כאשר נישלחתי על ידי הבנק להשתלמות בללוידס בנק בסיטי של לונדון. הארוע היה חילופי ראשי ערים . זו הייתה כעין הצגה עם לבוש מהמאות הקודמות עם רומחים וחשבתי שחזרתי לימי הביניים. אבל... לא הכרתי את ההיסטוריה המישפחתית ולא ידעתי אז (אוקטובר 1963) שסבא רבא קבור שם מתחת למקום שישבתי. ההורים והאחים הלכו בעיקבות הסיפור שלי וביקרו שם. יש לי תמונות למכביר. את ההיסטוריה גיליתי מאוחר יותר. . כן, יש עדיין פרטים נעלמים שצריך לחקור ולשם כך צריך לבקר בארכיון הבריטי באנגליה ולחפש את התיק עם המסמכים אודות סבא רבא. בודאי יש שם רזומה עם פרטי מישפחה. אבל לשם כך אני צריך שאיזה נכד יתנדב לעשות את העבודה. לחטט בארכיון. בינתיים מצאתי מועמדת נכדתו של אחי שלמדה בלונדון משפטים ועכשיו היא עורכת דין בלונדון. מחכה שהיא תתאקלם ואז לעבודה. .
הסיפור אודות המישלחת הועלה על ידי מורה בנגב שקראו לו רוכב האופניים. באחד הסיורים שלו הוא נתקל בגל עד שהוצב לזיכרם של חמשת חברי המישלחת. הסיפור עניין אותו והוא המשיך לחקור ובכתבה שהעלה שאל "מעניין אם יש לו קרובים" כתבתי לו שאני הנין של בכור חסון והוא ניפגש איתי וקיבל חומר שהיה לי כולל תמונה יחידה וכן צילומי המיסמכים שהעלאתי כאן. והוא העלה את הכתבה המורחבת בחוברת טבע. .. מאז פנו אלי מורי דרך ומדריכי טיולים וסיפרו שהם לוקחים מטיילים לבקר בכנסיה ומראים להם את הקבר שבו קבור גם סבא רבא שלי. הם מצלצלים אלי בכדי לקבל את הסכמתי לפירסום הסיפור... . כמובן שאני מרשה להם.
כשהיינו ילדים חיינו בין ערבים שגרו בכפרים מסביבנו בצפון הרחוק של תלאביב. היינו מטיילים בכפרים בדרכים עקלקלים ללא שבילים מסומנים. הם מכרו לנו ירקות ופירות והיו חביבים אבל...כשנעלם ילד הלכנו לחפש אותו קודם כל בפרדסים ובשדות שבכפרים. . נפוצו סיפורים על האירוח שתזכה כשתבקר ערבי אבל כשאתה בחוץ היזהר. חחח.
את הסיפורים על תשלום הכופר לתורכים שלא יגייסו את הצעירים מכיר מקרוב. התורכים היו מופיעים עם רשימות ומחפשים את הצעירים ומגייסים אותם. .במילחמתם איבדו התורכים עשרות אלפי חיילים . האימפריה העותומנית שלטה על המיזרח התיכון מעל 400 שנה והיא שלטה ביד חזקה. רבים מהמגויסים נהרגו ולא ידוע מקום קבורתם. . אז גם לי ישסיפור על גיוס. אחיו של סבי היה ברשימת הנידרשים לגיוס. הם גרו בחיפה וכשהשכנים סיפרו כי התורכים מגיעים עם רשימה לקחה סבתי מחצלת .גילגלה אותה כשהבחור בתוכה והניחה את המחצלת בכניסה גלויה לעיני כל. התורכים חיפשו בכל פינות הבית אבל לא עלה בדעתם לחפש בתוך המחצלת. וכך ניצל. למחרת שכרו דליז'נס לקחו את מטלטליהם ונסעו לירושלים בדרך שארכה יומיים. .
אתה לא רק היסטוריון של משפחתך, אתה היסטוריון של כל חברותיך וחבריך במוטקה, ואולי במעגלים גדולים יותר. ראיתי את הכל
וקראתי בשקיקה את התגובות הנלהבות שקיבלת בצדק. ראיתי ונהניתי מסרטי הקולנוע שהבאת ואני מאחל לך שנים ארוכות של יצירה
וגילוי שורשים של עם ישראל לדורותיו.
אני בינתיים מטייל בחוג מטיילים לאורכה ולרוחבה של ישראל בהדרכת ארכיאולוג שמגלה תגליות חדשות שהותירו קדמונינו לפני שגלו מן הארץ. יש גם סיפורי מלחמות שקדמו להקמת המדינה שמשולבים בטיולי שורשים וזה מרשים ומעורר השראה, בעיקר כשזה נוגע אישית בביוגרפיה שלי. סיפורי שורשים הם תמיד מרשימים והשורשים שלך עמוקים מאוד ומעוררים כבוד ויקר לך, החופר וחופר בלי להתעייף.
שבת שלום לך וליקיריך,
ב ה ו ק ר ה ,
ברוך
כן , אני חופר ורטואלי. מחפש ואם צריך גם כותב. לא התעצלתי לכתוב למשרד החוץ הבריטי לבקש פרטים על תיקו של סבא רבא. . לכל מועסק יש תיק ובודאי יש שם רזומה עם קורות חיים ופירוט בני משפחה. הם היו נחמדים ואפילו חיטטו בסיפרי ההיסטוריה והמציאו לי כמה דפים , למרות שמדובר במקרה שקרה ב1882.. . אני פונה לכל גורם שיכול לעזור . ביקרתי בסיפריות. חיפשתי במיפקדי מונטפיורי. התחברתי לאתר תפוז העוסק בין היתר בגנולוגיה. . ביקרתי בבתי קברות עתיקים בארץ והצלחתי לגלות קבריהם של סבתא רבא וסבתא רבא -רבא בבית הקברות העתיק בעג'מי ביפו. .זה לא היה קל .היום הקברות שופצו ותועדו. . כתבתי על כך כתבות והשארתי עיקבות בגוגל ובעיקבות זה פנו ופונים אלי אנשים ואפילו מצאתי כך משפחה בת מאתיים איש. כן, הקדשתי לכך משאבים. זו עבודה שזיפית כי המשפחות לא השאירו עיקבות ועכשיו אני מבין כי חששו מהשילטון העותומני כי הגיעו כבילתי חוקיים. היו צריכים לברוח גם מגיוס לצבא התורכי שצרף בני נוער לצבא התורכי שנילחם בחזיתות שונות בעולם ואיבד עשרום רבות של אלפי חיילים חלקם לא נודע מקום קבורתם. . זו עבודת מחקר מעניינת ביחוד אם אתה עולה על נעלמים שלא ידעת עליהם. .. בניתי גם עץ מישפחה עם פרטים ותמונות. וכולם שואלים מהיכן השגתי תמונותיהם של עשרות רבות של בני מישפחה. אז לקחתי תמונות חתונה או ארועים אחרים והוצאתי מתוכם את הדמויות שרציתי. . . זו עבודת נמלים אולם נהנתי לעשות אותה ולראות ענפי מישפחה עם תמונות בני המישפחה. . שואלים אותי מהיכן הסבלנות. ואני עונה מהיכן שואבים סבלנות כשמרכיבים פאזל. . זו עבודה שאני נהנה לעשות.לחקור ולחפש ולגלות פרטים שחשבתי שלא אגיע אליהם לעולם. . לצערי הראיה שלי לא במיטבה לאחר ניתוח רישתית. ואני צריך לסמוך על עזרת בני מישפחה שלא תמיד ששים לחטט בארכיונים. .
תודה על ההתיחסות. עבורי זה הדרן
שבת שלום לך ולכל בני משפחתך