רסיסים של אושר.

לחברות והחברים הַיְּקָרִים. שָׁנָה טוֹבָה וְחַג שָׂמֵחַ 
מֵעֵבֶר לצניות ודיבור מחוספס שניכפה לְעִתִּים עֻלֵּנוּ, וליווה אוֹתָנוּ בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה, נזכור גַּם רְגָעִים יָפִים שֶׁל רוךועדנה, שאדם חווה. סיפורי מְתֹאָר מתיקותה שֶׁל חוויה נְעִימָה המבטא אֶת רגשותנו היפים בְּשָׁעָה שֶׁל חֶסֶד​​. מַעֲלָהאוֹתוֹ שֵׁנִית. 

רְסִיסִים זְעִירִים שֶׁל אושר מקורם מֵאַיִן? כֵּיצַד צומחים הֵם בְּתוֹכִי, שֱׁאֶלָתִי אֶת עַצְמִי? 
מִיָּדִי בוֹקֵר, עֵת אֶפְקַח אֶת עֵינַי, חדווה רוגעת אופפת אוֹתִי. 
חָשַׁבְתִּי לתומי, אוּלַי שִׁירַת הציפורים עִם שַׁחַר, מֵעֵבֶר לְחַלּוֹנִי, הִיא מְקוֹר הרגשתי הַטּוֹבָה, אַך לֹא כָּך הוּא. 
רָאשֵׁי עַל הַכֵּר פקחתי אֶת עיניי. לְאוֹר נורית הַלַּיְלָה העמומה, הבטתי לַעֲבֹר השעון התלוי בַּקִּיר שמנגד. מחוגיוהורו שְׁעַת שַׁחֲרִית מוקדמת. מֵעֵבֶר לְחַלּוֹנִי, דְּמָמָה. בֵּינוֹת עַנְפֵי הָאִילָנוֹת בְּגַנִּי, שִׁירַת הציפורים טֶרֶם נישמעת. 
"וַדַּאי נָמוּת הֵן עדיין אֶת שֶּׁנִּתַּן", שָׁחַקְתִּי. 
בְּכָל זֹאת רְסִיסֵי קריסטל קטנטנים נוצצים מרחפים בַּחֲלַל חַדְרֵי. רְסִיסֵי אושר מתרוננים בַּלָּאט בִּלְבָבִי. 
הבטתי סָבִיב, בתכולתו הַתַּמָּה שֶׁל הַחֶדֶר שמידותיו טוֹבוֹת. הוילונות הָרַכִּים הסוככים עַל חלוניו. התמונותהתלויות ברווחים שווים, זוֹ מזו, בקוו גּוֹבֶה דִּמְיוֹנִי אָחִיד. תְּמוּנוֹת נכדיי המחייכות אֵלַי מלובן קִירוֹתָיו. תְּמוּנוֹתנוֹף ממוסגרות. חלקן קנויות, חלקן פְּרִי מכחולי. תְּמוּנוֹת יקרינו שֶׁאֵינָם עוֹד אֵיתָנוֹ, משיבות אֵלַי מַבָּט אוֹהֵב.תְּמוּנוֹת יַלְדוּת רְחוֹקָה. 
ממשיך לְהַבִּיט סָבִיב. מִקְלָט הרדיו הַקָּטֹן למראשותיי. הטלוויזיה עַל הכוננית מִמּוּל. נִבְרֶשֶׁת חֲמֵשֶׁת הַקָּנִיםהַתְּלוּיָה מֵעַל. כָּל כָּך נָעִים לְדוֹר בֵּין כָּתְלִי חַדְרֵי... 
וְהִנֵּה זֶה בָּא. כְּחוּט הַשֵּׁנִי חודרת הוודאות הצרופה אֶל הַכְּרֵתִי, כִּי מָצָאתִי הַתְּשׁוּבָה לחידתי, לרסיסי האושרהנובטים בְּתוֹכִי. מַה נָעִים לְגַלּוֹת סוֹדוֹ שֶׁל רָז, שַׂחֲקוֹ שְׂפָתַי. כִּי אֵדַע, רְסִיסֵי האושר הַמְּאִירִים אֶת יוֹמִי, מהיכן הֵםבָּאִים. 
בְּדִבְרֵי חֲזַ"לְ כָּתוּב: בֵּית נָאֶה, אִישָׁהּ נָאֶה וְכֵלִים נָאִים, מַרְחִיבִים דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם. וַאֲנִי הקטון מביניכם אוֹמֵר, רְסִיסֵיהאושר הרנים בְּתוֹכִי, ממעיין בֵּיתֵנוּ הֵם נובעים. וְשִׁירַת הציפורים עִם שַׁחַר, מוּסָף עֵרֶך, מַתֶּנֶת הָאֵל, אֵלַי שׁוֹלֵחַ.