כחול.

היי נדב.. יפה הכחול שלך



"זקף האיש גוו, הניח כלי"

מלאכתו, מטאטא ויעה,  (כשלעצמי לא הייתי מורידה את המילה מלאכתו לשורה חדשה, אבל זאת אני..)

פנים חרושות. לרגע ניצת

ניצוץ. חיוך מיישר קמטים

"שלום לך, תשתה קפה?"





ובחיוך במקום אותו האיש אני משיבה לך שלום..לא יודעת מהיכן אתה מביא לי פרחים..תחשוב שהבאתי..



כשראיתי את הכחול שלך..נזכרתי בכחול שלי והחלטתי

להביא אותו לכאן



מחשבות כחולות...



היום

כשהתבוננתי בכחול-

רותקתי.



מעלי ריחפה עננה כחולה

מתחתי

אוושת ימה כחולה וסוערת,

אני בתווך הוזה  ומהרהרת....



לו  היית עבורי  

ואני לך,

היינו...

מתמזגים

גועשים

רועשים

והופכים לשניים

הן שנינו ביחד

וכל אחד לחוד

רוקם את הגובלן

באותו החוט.





מי אמר שמחשבות כחולות פסולות?



אחלה בוקר שיהיה:))

לנדב

הכחול שולט ביום על פני היקום שבו זורחת השמש.

לא מיכחול ולא יד אדם מרחה אותו.

כחול הים וכחול הוא השמים כל עוד שולטת השמש במרחב. ועם הגיע הליל הופך הכל שחור עד לזריחה.

אז מתעורר היקום באור השחר  הכתום.

לקבל את פני  הפועל עם היעה והמטאטא

וכוס קפה ....חחח עשיתי סמטוכה מהשיר שלך.

לנדב 

מהכחול של אותו יום עד לכחול של בוקר המחרת

בין לבין המכחול צייר ,וחזר למקומו

מחשבות התרוצצו מהכחול עד לכחול

לילה ארוך, ומיגע ,ושחר אדום הפציע ,

ומי שזכה לבוקר טוב ולחיבוק חם 

הוא האיש שמקצועו מטאטא ויאה ..זכית 

 בחיוך מיישר קמטים.. כי מי באמת מלבדך ,

היה מזמינו לכוס קפה??

בשעות של בוקר ,לאיש לא מתאים.

תודה נדב יקר שיר יפה ונפש טובה לך .

בוקר טוב ויום שמח.

לילה כחול.   מדלן.

אחרי יום מבורך, עיסוק בדברים טובים, מספקים,

פתאום כבר לילה. עבודות היום לא מתאימות ללילה.

כאילו אומר, "אנא תתייחס אלי!".

אז איך אפשר לא התייחס ללילה הטוב בהערכה, אשר בהשראתו, כתבתי שיר, "לילה כחול", שבתבונתו, הציע לעבור לנושאים שקטים, 'מזון לנשמה'. (חיוך). ליטול מכחול ולגעת בבד. צבעים רנים, צובעים 'כחול'...

שחר כתום מפציע, יום חדש עולה. דלת נפתחת, מזמינה אורח...

תודה גדולה מדלן היקרה. תגובתך הנעימה לקריאה.

בריאות אושר ושלווה. (פרח).