בריחת ערביי טירה (קיבוץ גזית היום)
הסיבה לבריחת הערבים מטירה (קיבוץ גזית של היום)
כזכור לכם עסקתי בנושא זה במאמרי "העלמת פרקים אפלים בהיסטוריה", אבל לא הגעתי למסקנות נחרצות. כזכור לכם מדובר על יישוב, כפר, שבו חיו ערבים ויהודים זה לצד זה במשך כחמש שנים. משנת 1943 – ישב שם גרעין "בורוכוב" עד קיץ 1947; מקיץ 1947 עד יולי 1947 ישב שם הגרעין שעלה לגבעה סמוכה והקים את קיבוץ עין-דור של השוה"צ. בריחת הערבים מטירה התרחשה ביום אחד, למעשה באחה"צ אחד, ב- 21.4.1948.
הגיע אלי, השבוע, יומן של דוד סלומון, אחד האנשים המרכזיים באותה בגרעין ו' (הגרעין שהקים את עין-דור), המתאר את שקרה. צריך לזכור שזה בעיצומה של מלחמת הפלסטינים בישראלים, לפני פלישת מדינות ערב. בתקופה זו נכבשה טבריה מידי הערבים וכפרים לה בריחת הערבים מכפרי הסביבה. אבל בטירה החיים זה לצד זה בשלווה ובנחת. אביא רק שני קטעים מהיומן:
20.4.1948
"הגיע היום דוד בוים עם שני שומרי ראש מזויינים. הוא מסר שהגיעה הוראה ממפקדת האזור לפנות את החלק הערבי של טירה. אני לא שלם עם ההוראה הזאת אבל יש צורך לבצע.
באנו לביתו של המוכתר יוסוף אשאני הזקן. ישבנו על המזרונים במצאפה, לגמנו מהקפה והשיחה נסובה על מצב הבטחון ועל המלחמה. דוד בוים נתן להם סקירה על המצב. הוא סיפר על נטישת הכפרים הערביים באזור, ולמען בטחונם הוא ממליץ להם לעזוב.
המוכתר היה נדהם, הוא פנה אלי: "אנחנו חיים יחד אתכם כמו אחים. בואו נלחם ביחד נגד כל מי שיתקיף את טירה". אמרתי לו שאכן אין סכסוך בינינו ואנחנו חיים בשלום, אך אני חושש מכנופיה יהודית שתבוא ותתקיף אותכם ולא יהיה כוח לעמוד נגדם."
(לדעתי זו הייתה מניפולציה. אולי כוונתו היתה להתקפת האצ"ל והלח"י על דיר יאסין, אך בגליל התחתון לא היו כוחות של אצ"ל, והאצ"ל חתם באותו שבוע על הסכם התפרקות ומיזוג עם צה"ל – א.ק).
"יש גם מספיק כנופיות ערביות שיראו אותכם כמשתפי פעולה עם היהודים וגם נגדם לא תוכלו לעמוד. הצענו להם לעזוב את הכפר לכמה זמן עד שיחזור הבטחון לאזור. המוכתר אמר שהם ישקלו בדבר ויודיעו לנו"
21.4.1948
המוכתר, יוסוף אשאני בא היום להודיע שהם החליטו לעזוב את הכפר עד יעבור זעם. הבטחתי לו שנשמור על הכפר ועל הבתים ובהזדמנות ראשונה הם יחזרו לבתיהם.
אחה"צ התחילו לנוע שיירות מהכפר לכיוון טירת אל חרב ששוכן על שפת ואדי בירה (נחל תבור היום – א.ק). עברו נשים עמוסות לעייפה כלי בית ועופות, חמורים עמוסים ובעלי חיים, כבשים, עיזים ופרות.
זה היה מחזה מדכא לראות אנשים שלווים, עניים מרודים, הופכים להיות פליטים. עמדנו ונפרדנו מהם בברכה: "אינשאללה תחזרו בקרוב. אני לתומי האמנתי שאכן כך יהיה".
סוף דבר: הכפר נהרס כשבוע לאחר עזיבת ערביי טירה, בפקודת מפקדת האיזור. סולומון ניסה לטעון לפני המפקד כי "יש לנו הבטחה לתושבי הכפר לשמור להם על הבתים עד שיחזרו", אך אנשי הבטחון טענו כי זהו צורך בטחוני, וסולומון וויתר.
איתן קליש, גזית 18.3.2017
כזכור לכם עסקתי בנושא זה במאמרי "העלמת פרקים אפלים בהיסטוריה", אבל לא הגעתי למסקנות נחרצות. כזכור לכם מדובר על יישוב, כפר, שבו חיו ערבים ויהודים זה לצד זה במשך כחמש שנים. משנת 1943 – ישב שם גרעין "בורוכוב" עד קיץ 1947; מקיץ 1947 עד יולי 1947 ישב שם הגרעין שעלה לגבעה סמוכה והקים את קיבוץ עין-דור של השוה"צ. בריחת הערבים מטירה התרחשה ביום אחד, למעשה באחה"צ אחד, ב- 21.4.1948.
הגיע אלי, השבוע, יומן של דוד סלומון, אחד האנשים המרכזיים באותה בגרעין ו' (הגרעין שהקים את עין-דור), המתאר את שקרה. צריך לזכור שזה בעיצומה של מלחמת הפלסטינים בישראלים, לפני פלישת מדינות ערב. בתקופה זו נכבשה טבריה מידי הערבים וכפרים לה בריחת הערבים מכפרי הסביבה. אבל בטירה החיים זה לצד זה בשלווה ובנחת. אביא רק שני קטעים מהיומן:
20.4.1948
"הגיע היום דוד בוים עם שני שומרי ראש מזויינים. הוא מסר שהגיעה הוראה ממפקדת האזור לפנות את החלק הערבי של טירה. אני לא שלם עם ההוראה הזאת אבל יש צורך לבצע.
באנו לביתו של המוכתר יוסוף אשאני הזקן. ישבנו על המזרונים במצאפה, לגמנו מהקפה והשיחה נסובה על מצב הבטחון ועל המלחמה. דוד בוים נתן להם סקירה על המצב. הוא סיפר על נטישת הכפרים הערביים באזור, ולמען בטחונם הוא ממליץ להם לעזוב.
המוכתר היה נדהם, הוא פנה אלי: "אנחנו חיים יחד אתכם כמו אחים. בואו נלחם ביחד נגד כל מי שיתקיף את טירה". אמרתי לו שאכן אין סכסוך בינינו ואנחנו חיים בשלום, אך אני חושש מכנופיה יהודית שתבוא ותתקיף אותכם ולא יהיה כוח לעמוד נגדם."
(לדעתי זו הייתה מניפולציה. אולי כוונתו היתה להתקפת האצ"ל והלח"י על דיר יאסין, אך בגליל התחתון לא היו כוחות של אצ"ל, והאצ"ל חתם באותו שבוע על הסכם התפרקות ומיזוג עם צה"ל – א.ק).
"יש גם מספיק כנופיות ערביות שיראו אותכם כמשתפי פעולה עם היהודים וגם נגדם לא תוכלו לעמוד. הצענו להם לעזוב את הכפר לכמה זמן עד שיחזור הבטחון לאזור. המוכתר אמר שהם ישקלו בדבר ויודיעו לנו"
21.4.1948
המוכתר, יוסוף אשאני בא היום להודיע שהם החליטו לעזוב את הכפר עד יעבור זעם. הבטחתי לו שנשמור על הכפר ועל הבתים ובהזדמנות ראשונה הם יחזרו לבתיהם.
אחה"צ התחילו לנוע שיירות מהכפר לכיוון טירת אל חרב ששוכן על שפת ואדי בירה (נחל תבור היום – א.ק). עברו נשים עמוסות לעייפה כלי בית ועופות, חמורים עמוסים ובעלי חיים, כבשים, עיזים ופרות.
זה היה מחזה מדכא לראות אנשים שלווים, עניים מרודים, הופכים להיות פליטים. עמדנו ונפרדנו מהם בברכה: "אינשאללה תחזרו בקרוב. אני לתומי האמנתי שאכן כך יהיה".
סוף דבר: הכפר נהרס כשבוע לאחר עזיבת ערביי טירה, בפקודת מפקדת האיזור. סולומון ניסה לטעון לפני המפקד כי "יש לנו הבטחה לתושבי הכפר לשמור להם על הבתים עד שיחזרו", אך אנשי הבטחון טענו כי זהו צורך בטחוני, וסולומון וויתר.
איתן קליש, גזית 18.3.2017
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
ספר חדש - "נשים במקרא" בהיבט פמיניסטי
הספר הזה עוסק במעמד האשה במקרא. מעמד האשה במקרא מכיל בתוכו סתירה. מבחינה משפטית-חוקית, מעמד האשה נחות כחלק...
לקריאת הפוסט
חנה ואלקנה
חנה ואלקנה – שני אנשים אצילים (שמואל, א, א)כבר כתבתי בכמה מקומות כי את הזוג הזה אני מעריץ, והם מגלמים בעיני...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
רק ערביי הכפר שעל אדמותיו קיים ומתקיים קיבוץ גזית????????????
קיבוצי השומר הצעיר שיא הצביעות והסתרת עובדות וסילופן.