פרטיזן.
פרטיזן.
פרטיזן.
הידד, הידד, חוגג ההמון...
'נגמרה המלחמה',
המלחמ תמה...
אירופה. אי שם, בעיר זרה,
בית חולים שדה, איש אלמוני
במיטה...
מפגש גורלות, מעבר ים.
חייל צעיר, ודוד, על ערש דווי,
נפגשים...
חייל צעיר, את דודו הפרטיזן,
הביתה, מעבר ים, מביא...
בין סדינים לבנים וכרים
למראשותיו. עיניו מלטפות
ליטוף אחרון, את את יקיריו,
בני משפחתו ההשפופים
סביב מיטתו.
נשימות אחרונות, הגוף במיטה,
הנשמה כבר לא...
לזיכרו של דודי, איזק, וחבריו הגבורים שלחמו, ביערות צרפת הכבושה, בצבא הנאצי, יהי זיכרו וזכר חבריו, ברוךפרטיזן.
הידד, הידד, חוגג ההמון...
'נגמרה המלחמה',
המלחמ תמה...
אירופה. אי שם, בעיר זרה,
בית חולים שדה, איש אלמוני
במיטה...
מפגש גורלות, מעבר ים.
חייל צעיר, ודוד, על ערש דווי,
נפגשים...
חייל צעיר, את דודו הפרטיזן,
הביתה, מעבר ים, מביא...
בין סדינים לבנים וכרים
למראשותיו. עיניו מלטפות
ליטוף אחרון, את את יקיריו,
בני משפחתו ההשפופים
סביב מיטתו.
נשימות אחרונות, הגוף במיטה,
הנשמה כבר לא...
לזיכרו של דודי, איזק, וחבריו הגבורים שלחמו, ביערות צרפת הכבושה, בצבא הנאצי, יהי זיכרו וזכר חבריו, ברוךפרטיזן.
הידד, הידד, חוגג ההמון...
'נגמרה המלחמה',
המלחמ תמה...
אירופה. אי שם, בעיר זרה,
בית חולים שדה, איש אלמוני
במיטה...
מפגש גורלות, מעבר ים.
חייל צעיר, ודוד, על ערש דווי,
נפגשים...
חייל צעיר, את דודו הפרטיזן,
הביתה, מעבר ים, מביא...
בין סדינים לבנים וכרים
למראשותיו. עיניו מלטפות
ליטוף אחרון, את את יקיריו,
בני משפחתו ההשפופים
סביב מיטתו.
נשימות אחרונות, הגוף במיטה,
הנשמה כבר לא...
לזיכרו של דודי, איזק, וחבריו הגבורים שלחמו, ביערות צרפת הכבושה, בצבא הנאצי, יהי זיכרו וזכר חבריו, ברוךפרטיזן.
הידד, הידד, חוגג ההמון...
'נגמרה המלחמה',
המלחמ תמה...
אירופה. אי שם, בעיר זרה,
בית חולים שדה, איש אלמוני
במיטה...
מפגש גורלות, מעבר ים.
חייל צעיר, ודוד, על ערש דווי,
נפגשים...
חייל צעיר, את דודו הפרטיזן,
הביתה, מעבר ים, מביא...
בין סדינים לבנים וכרים
למראשותיו. עיניו מלטפות
ליטוף אחרון, את את יקיריו,
בני משפחתו ההשפופים
סביב מיטתו.
נשימות אחרונות, הגוף במיטה,
הנשמה כבר לא...
לזיכרו של דודי, איזק, וחבריו הגבורים שלחמו, ביערות צרפת הכבושה, בצבא הנאצי, יהי זיכרו וזכר חבריו, ברוך.
ציירת תמונה עגומה של דמות הירואית
דוד פרטיזן על ערש דווי.
מוות הוא תמיד תמונה קשה.
יהי זיכרו ברוך
כן. מוות הוא תמיד תמונה קשה. האזרחות הצרפתית לא עזרה ליהודי צרפת, וליהודי מדינות אירופה, כלל.
איזק ברח ליערות והצטרף לקבוצת פרטיזנים, שלחמה בגרמנים. הוא וחבריו חוו שנים של סבל ורעב, הוא חלה, ולא נהנה מהניצחון על גרמניה הנאצית. נחמה יחידה, הדוד איזק (אחי אבי, ז"ל). חזר 'הביתה', בעזרת אחינו החייל (סיפור בפני עצמו)הגיע הביתה, אל אביו ואימו (סבתי וסבי), הוא נפטר בחיק משפחתו, מוקף בהוריו, אחיו ואחיותו, ילדיהם הגדולים והקטנים, כולנו היינו איתו.
זכרון של ילד, בן חמש, שש, הייתי.
תודה לשיתוף המרגש הזה
מלחמה עולמית נוראה.
ונוראה שבעתיים לעמנו הנרדף.
בעוד שבוע אזרחי מדינת ישראל, יחגגו את יום העצמאות, החג הכי חשוב לעם היהודי, נחגוג וננוחם.
תודה. מירה. שמחה, שלווה ונועם. (פרח).
"מפגש מעבר ים, חייל צעיר - מוצא את דודו בבית חולים שדה, חולה, על ערש דווי"...
נראה שככה רצה הגורל. (אומרים המאמינים), דוד איזק, זכה למות בחיק המשפחה האוהבת.
המפלצת הנאצית עדיין חיה ומאיימת, בצורותיה המשתנות, אך כבר 'לא אלמן ישראל'. (כדברי הנביא ירמיהו).
תודה גבי ידידי. יום העצמאות בפתח, נשמח לקראתו.