על שקיעה וזריחה
כדור השמש צולל לו ימה צובע אופק
בגוונים של אדום עז שנחלש,
קרניים אחרונות נאחזות בשולי עננים כתומים
הנישאים על משבי אויר.
עוד רגע קט והרקיע יתמלא במליוני ניצנוצים
של עולמות רחוקים.
סודות יקום בלתי מפוענח יפי הבריאה במלוא הדרה,
שלווה עוטפת נוגעת ברוח.
רגעים קסומים צבועים בסופו של יום שעובר
ולא ישוב יותר.
והשמש שלי השוקעת מאירה ממש עכשיו
במחוזות אחרים עולם אחר לשחר חדש,
וצינת הלילה שעוטפת כאן נושבת לשם לפני הזריחה.
כאן סופו של יום ושם תחילתו.
והזמן מתקתק בקיצבו ואינו פוסק מלכת
ואני אפס קצה של תהליך אין סופי.
השארתי חותם קיומי לדורות אחריי
שיהנו גם הם בזמנם מהיופי הנשגב
מפעימות ליבו של עולם.
ומה שהיה הוא שיהיה.
לצלם שקיעה יפה זו חוויה כפולה
לראות צילום שקיעה עם שיר כה נפלא זו חוויה משולשת.
שיר מדהים.
הציור שציירת לנו מקומו בלובר. חחח
על כל היקום הסובב אותה
איש לא יוכל לתאר זאת יםה ממך
כי גם מה שיהיה הוא אשר היה
התעלית