מסעות הזויים
האלה לדה מחכה לברבור
עצי הזית נדו לי
באצבעות אפורות,קישטו לי עיניים
מיליון חמניות.
המושב לידי היה ריק.
רוח עטפה וחיבקה
ליקקה לי צוואר.
היה נהדר!
אחר כך בא שוב העצב הניבזה.
הייתי מוכנה להיות עם ההוא
או עם זה,
אבל בשבילי
רק הרוח הזה
שיאהב כזה
וילחש לי"היי שלי"!
והתשוקה בחזה
והמושב הריק הזה.
*****************
בווינה תשוקה עמומה
למוצארט באוויר
ללחן,לשיר,
ללנר או ליסט
לשמוע,לראות.
אהיה לכם תו
או אולי אהיה אות
עם שפע ריחות,קחו אותי בלחישות.
************************אני האלה במגפי העור
אחבק גבך ברגלי
ציפורני הצבועות בלאק
ארוכות באדום
מבריק חזק!
פניך בידי ,אגמים כחולים מאד.
תכול עיניך בוקע את עיני הירוקות.
לוחץ על פירקי ידי
אתה ענק!
אני רוכבת אתך
שנינו על אופנוע הקר,
עוצרים מחורשה לחורשה,
מי צריךCAR.
לאט,לאט
ועוד מעט
מעט יותר,
יותר מהר,
עכשיו עכשיו
אל נא תחדל.
ואז-
בשקט ובהוד
נום על ידי
ושמר הסוד.
אני מרגישה בשיר סערה גדולה
והרבה עצבות של הלבד.
בודאי התעטפת בחוויות מעניינות.
נ.ב פעמים ניסיתי לענות לך בדאר הפנימי בתשובה לשאלה והיא לא עברה כי יש מחסום.
את כותבת כמו נערה
שבגופה מתחוללת סערה
זה שיר שמגיע לכאלה גבהים
והוא עוד יגיע לאלוהים
ממש ממש מדהים.
מה טוב הוא ומה נעים
צבט לי את הלב,
שיתמלא מושבך בכל טוב