שחר עולה.
חברים יקרים, ידוע שיר/סיפור, שהכותב/ת מבקש/ת לתייק בארכיון בבלוג שלו. השיר יופיע גם בבלוג הכללי להנאת הקוראים.
שחר עולה. 7.7.17
מאחורי וילון הלילה השחור, נהי.
נשמות לכודות, קולן כלחישה ברוח.
מחפשות מפלט...
במגירות הנפש, מנגינות נשכחות,
ובארונות ילדות, זכרונות תלויים על
קולבים, מחכים שיידלק האור.
עוצם עיניי. מדלג מעל הבנוי, משאיר
גורדי שחקים מאחור, הם לא ביתי.
רגליי קלות, מדלג מעל חולות דוממים,
יורד במורד הלבן, להחליק ידיי על אבני
צור, מחפש אבני הדרך שלי...
עירי נמה ואנוכי ער, מביט בצללים
מפחידים הנעלמים, מחפשים מסתור,
עד הלילה הבא.
מדרכה שטופה, פנס רחוב, אורו לוכד
כנפות ליליות תועות.
מעבר להר, כוכבים כבים אחד, אחד...
שחר כתום מפציע. יום האתמול, דעך.
יום חדש עולה.
טיול לילי של מחשבות קסומים
ניראה לי שהכתיבה והתיאורים הממש יפים
באו בעקבות לילה לבן
לילה של רוגע שלוה וזמן להירהורים
המחר הוא יום חדש
"רגליי קלות, מדלג מעל חולות דוממים, יורד במורד הלבן, מחפש אבני הדרך שלי... "
נכון רחל - כתבת "לילה של רוגע שלוה וזמן להירהורים, המחר הוא יום חדש"...
שנזכה להרבה ימים של שקט ונחת. רחל גולדנברג היקרה. (פרח).