איך הצלתי חתלתול שבכלל לא היה צריך את זה. סיפור מהחיים.
.
אני בדרך למועדון החברתי. מתוך קדמת מכונית החונה ליד המדרכה עולות יללות נואשות של חתול. ?? אני מחליטה לא ללכת למועדון ובמקום זאת לשחרר את החתול. מתחת למגב, מכתב של מישהי לבעלי הרכב: חתול סגור במנוע שלכם.
אז מי בעלי הרכב???
מטלפנת למשטרה,מוסרת מספר המכונית. הם יכולים לבוא לשחרר את החתול? לא... האם טילפנתי לפיקוח? אני לוחצת. מה הטלפון של הבעלים? הראש המצומק במשטרה אומר שלבעלים אין טלפון, אי אפשר להתקשר..... אין מה לעשות. אני: טוב אז מה שם הבעלים ומה כתובתו? השוטר מתעשת, אני מקבלת את שם בעלת הרכב וכתובתה. מסתבר שהיא גרה כמה כניסות ממני, בבנין שלנו. אני חוזרת לדירתי, מנסה לברר בבזק מס' הטלפון של בעלת הרכב. אין. לא בתשובה אנושית ב144 , לא באתר 144 באינטרנט. מה יהיה? אני "מקבלת שכל "ומחליטה ללכת בעצמי לדירתה של בעלת הרכב. בטעות דופקת על הדלת לידה, שם גרה מסתבר מכרה שלי, והיא עונה בצעקות אימים. הוצאתי אותה מהמקלחת חחחח...... אני דופקת על הדלת שליד. בעלת הרכב מסתבר גרה עם עוד אנשים. בחור, איתי, פותח את הדלת, הוא מסכים מיד ללכת לרכב, לפתוח את המנוע. אנחנו מחפשים במנוע. שום חתול. גם לא יתכן שיהיה: בית המנוע הלא צפוף ודחוס מרוב חלקים. מחפשים, מחפשים, ודווקא עכשיו החתול שותק! הבחור מציע אפשרות: החתול כבר לא שם. הוא מצא דרך בעצמו להיחלץ. אנחנו עוזבים. אני הולכת למועדון.
אחרי כחצי שעה במועדון אני מחליטה לחזור אל המכונית, לראות מה קורה שם. בחור ובחורה עומדים לידה, לשאלתי הם אומרים ש"חתול מיילל כל הזמן מתוך המכונית" והם הזמינו את מכבי האש...... עכשיו נודע להם מפי שאני יודעת מי הבעלים . אני הולכת שוב להביא את איתי מדירתו, מכבי האש מגיעים בינתיים עם אוטו גדול. אנו פותחים את המנוע. אין חתול. שקט. הוא שם? הוא לא שם? איפה הוא? הדקות עוברות. מה עושים? פתאום - צריחות של כעס חתולי-תינוקי. נו, הוא שם איפה שהוא! אבל איפה? אני מתכופפת למנוע, מדברת לחתול בלשון חיבובים, להרגיע אותו..שני הכבאים לא עושים שום דבר מועיל. האחד קצת מאיר בפנס לתוך המנוע, לא מוצא כלום. השני סתם נמצא שם. אני מבינה ברגע מסוים שהחתול כנראה צמוד לגלגל הקדמי. איתי מציע להרים את המכונית עם ג'ק. אבל לא עושה כלום. אני בהמשך מציעה לפרק את הגלגל. אין תגובה . אחד הכבאים מתווכח איתי.. ופתאום!! הווכחן: החתולון ברח ! ראיתי אותו בורח לצד השני של הכביש! אנחנו מסתכלים, אכן, תינוקון חתולי חופז בריצת התינוק שלו אל המכוניות שבעבר הכביש. רווח לנו. אבל החתלתולון מה הוא עושה? מסתתר עכשיו בין שני הגלגלים העצומים של מכונית הכבאים. חובב מכוניות זה..... שהכבאי לא יתניע עכשיו את המכונית חלילה. לא. הוא עוטה על ידו כפפה עבה ומנסה לתפוס את התינוקי , לחלצו ממסתורו השני המסוכן. אבל התינוקי בורח גם עכשיו. אנשים הם אויבים, לא???והוא מסתתר מתחת למכונית שלישית חחחחח. שיהיה. הכבאים מתניעים ונוסעים לדרכם. האשה הצעירה שבינינו הלכה בינתיים בחוכמתה והביאה צלחת חלב. אני והיא שמות את הצלחת קרוב לגלגל המכונית השלישית. אני מכניסה את הצלחת יותר פנימה, אל מתחת למכונית. אמנם ממה שראיתי, החתלתולון כנראה עדיין יונק. אינו יכול ללקק. אבל זה כל מה שאנחנו יכולות לעשות. להשאיר את החלב, וללכת לנו.
סוף סיפור ההצלה של חתלתולי שאמנם יילל נואשות במשך שעות, אבל לאו דווקא כדי שאנשים יצילו אותו......חתלתולי, אמא שמעה אותך סוף סוף? אני מקווה.
חתולות החצרות הן אמהות טובות מאד. ודאי יודעות לטפל בגורים יותר מאתנו.