הנוכל המתחזה

כולנו פגשנו בודאי במהלך החיים נוכלים ושקרנים ומעמידי פנים. הטיפוס שאני עומד לתאר היה יוצא דופן. שקרן ובעיקר מיתחזה. היה זה בשנת 1950 ,חודשים ספורים לפני שהשתחררתי מהצבא. הבחור שהובא ליחידה היה גבוהה לבוש בהידור וידע הכל. לא בדיוק ידע אבל העמיד פנים שהיה ידען. היינו חיילים בני 18 והוא עבר כבר את גיל העשרים. הוא הועבר ליחידה לאחר ש"ישב " מספר חודשים על התחזות לקצין וקבלת דבר במירמה. . ארנסט היה בחור שרמנטי עם מבטא אנגלוסקסי שדיבר בעיקר אנגלית .
למרות הבדלי הגילים הייתה בינינו שפה משותפת ולעיתים הוא ניפתח וכך יכולתי להכיר את אופיו ומגרעותיו.

בחורות אוהבות זרים ביחוד שהם משוחחים באנגלית וכך מצאנו את עצמנו מוקפים בנערות שחיפשו את קירבתו. כך ראיתי את ארנסט השרמנטי מספר על מסעי צייד בארץ מולדתו דרום אפריקה. אני לא בטוח שהוא נולד שם ואני חושב שאפילו לא ביקר באותה מדינה. אלא שאף אחד לא ביקש הוכחות והסיפורים על מסעות הצייד חזרו על עצמן ובכל פעם הוסיף נופך מסויים להאדיר את הסיפור. הוא סיפר לנערות ,כשהוא מצביע לעבר הכרמל ,כי הווילה במרכז ההר שייכת לו ולמשפחתו וכי המשפחה עשירה כקורח ונאלצה להבריח את הונה בדרך לא דרך.

כולם שתו בצמא את הסיפורים שהפריח באויר. . כל הבחורות רצו את קירבתו של ארנסט ואת הוילה שלו ואת ערימות הכסף של המשפחה. . כששאלתי אותו מדוע הוא משקר לבחורות. הוא ענה שזה לא שקר ומשפחתו אכן עשירה.
ארנסט היה חסר חוט שידרה. לא אחת ראיתי אותו אובד עצות . הוא לא ידע לגהץ חולצה לבנה עם המגהץ הפרטי שהיה לו ושבודאי רכש אותו בשיק ללא כיסוי. הייתה לו פגישה עם נערה והוא רצה להראות במיטבו. הוא היה כל כך אומלל שריחמתי עליו וגיהצתי לו את החולצה . הוא לא שכח לי את הטובה הזו.
ביום בהיר אחד הופיעו שני מ. צ ואספו את ארנסט במכוניתם. מאוחר יותר נודע לנו כי ארנסט רכש מכשירים ביתיים מבלי ששילם עבורם או יותר נכון שילם עבורם בשיק ללא כיסוי . מאז לא ראינו יותר את ארנסט. לא ברור אם ישב וכמה. האם חזר למולדתו או המשיך במעשי המירמה.