שחור ולבן (חלק שני)
המוזיקה השחורה התחלקה לשני חלקים: לבלוז ולמוזיקה דתית. הבלוז החל בכך שזמר בודד שמלווה את עצמו, בגיטרה או במפוחית, שר בית אחד וכלי הנגינה "עונה" לו. בדרך כלל הנושא הוא עצוב, בעיה אישית, זוגית או משפחתית. יש כללי מוזיקה ברורים: שתים עשרה תיבות, עם מהלך הרמוני מוכתב מראש. למי שזה נשמע כמו סינית, אולי אכלול בכל פוסט קטע הסבר קצר של מונחים מוזיקליים. ובמקרה זה, תיבה כוללת מספר קבוע של פעמות. אם נרקע ברגלנו לקצב המנגינה, כל רקיעה היא פעמה. בבלוז תיבה כוללת ארבע פעמות. סופרים אחת שתים שלוש ארבע, ושוב אחת, כך שתים עשר פעמים. לגבי הרמוניה - זה קורס של שנתיים במוסיקולוגיה, וצריך ידע מוקדם. אז נגיע לזה פעם, לפחות להסבר פשוט.
ואם כבר הגענו למחלקה למוסיקולוגיה, אגלה לכם משהו, אבל אל תספרו לאף אחד. נושא ההתענינות שלי הוא מוזיקה רגיונלית בדרום ארצות הברית. הכוונה לז'נרים שהתפתחו באזורים שונים, לפני שרשתות הרדיו הפכו לרשתות ארציות, ממש בסוף שנות השלושים. באותה תקופה היה מעבר של תקליטים ממקום למקום, אבל שידורי הרדיו היו מוגבלים, בהתאם לרשיון שהתחנה קיבלה. אולי אספר לכם את סיפורה של תחנת הרדיו WSM בנשוויל, אבל לא כעת.
אם נחזור לעניננו, פרופסור אדווין סרוסי, זה שנבחר השנה לקבל את פרס ישראל, ומגיע לו, נתן סמינר בתולדות המוזיקה הפופולרית. כל תלמיד היה צריך להגיש רפרט, ואני התנדבתי לתת רפרט על הבלוז. היות ולפני זה לקחתי קורס בקורסרה על תולדות הבלוז, היה לי חומר מוכן, הכנתי מצגת, ונתתי הרצאה שוטפת, עם מראה מקום, על בלוז הדלתה, וההוקם בלוז, וכביש 61, והבלוז העירוני המהיר. כללתי את הדמויות העיקרית, עם תמונות, והשמעתי קטעים מפורסמים, בקיצור - תאווה לעיניים ולאוזניים. והנה, בשנה שעברה, כשלמדתי קורס באנגלית עסקית במרכז האמריקני בירושלים, מצאתי שם ספר עב כרס שנקרא האנציקלופדיה של הבלוז. ואוי לעיניים שכך רואות - לפי האנציקלופדיה, הבלוז התפתח במקביל באותה תקופה בארבעה אזורים שונים, באופן בלתי תלוי. טוב, את הציון כבר קיבלתי...
אמרתי בלוז עירוני, שנקרא גם Rythm & Blues, או בקיצור R&B, שזה היה המקצב השולט במוזיקה השחורה בתקופה של סוף שנות הארבעים וראשית שנות החמישים. אז בואו נביא לדוגמה את לואיס ג'ורדן, בלהיט משנת 1945. שימו לב שהבסיסט פותח בליווי של בוגי ווגי, והזמר, ששואל אותו בתחילה מה הוא עושה, מחליט שאין לו ברירה אלא להצטרף אליו.