שחור ולבן (חלק ראשון)

בשנת 1950 המצב הדמוגרפי והחברתי בארצות הברית היה כך: היו שתי אוכלוסיות גדולות - שחורים ולבנים. אומנם בשנת 1865 בוטלה העבדות, אבל הלבנים, שהיו הרוב, עשו הכל כדי למנוע מהשחורים זכויות אזרח. מלחמת האזרחים הקטינה את אוכלוסית הלבנים בכמליון איש, כמעט כולם צעירים בגיל הפוריות, אבל ההגירה המסיבית של לבנים מאירופה הגדילה שוב את הרוב הלבן.

תאור ההתנכלות של הרוב הלבן חורג ממסגרת הבלוג, ונזכיר רק את הקו-קלוס-קלאן, שהיו יוצאים בלילות ומפחידים אזרחים שחורים, ולפעמים גם היו מבצעים בהם לינץ' בתליה, או בגרירה קשורים לסוס, או בכל מיני שיטות אחרות, העיקר כדי לזרוע פחד וטרור. אמצעי אחר היה ההפרדה (סגרגציה), בעיקר במדינות הדרום, שבהן היה מיעוט שחור גדול, אך לא רק. היתה הפרדה מוחלטת בין שחורים ולבנים: חנויות רק ללבנים, אוטובוסים עם מושבים רק ללבנים, בתי ספר ומוסדות לימוד רק ללבנים, אולמות קולנוע ואולמות ריקודים רק ללבנים, ועוד.

רק בשנת 1955 החל התהליך של ביטול ההפרדה. אומנם היו אירגונים רבים שהתנגדו להפרדה, אבל בפועל שחורים בודדים הם שגרמו לכך. נזכיר את רוזה פרקינס השחורה ממונטגורי, אלבמה, שהתיישבה לתומה באטובוס במקום שמוקצה ללבנים כי היה קשה לה לעמוד. נזכיר גם את תשעת התלמידים השחורים שנרשמו ללימודים בבית ספר לבן בליטל רוק, ארקנסו. לא נוכל להרחיב בנושא, אך נאמר רק שהההפרדה הסתיימה רשמית ב-1968, לאחר שורה של חוקים בקונגרס ופסקי דין של בית המשפט העליון.

סקירה זו באה להסביר מדוע יש מוזיקה שחורה ומוזיקה לבנה. המוזיקה השחורה נובעת ממקורות אפריקניים, עם השפעה אירופאית, והמוזיקה הלבנה נובעת ממקורות אירופאים, עם השפעה אפריקנית. זה נשמע דומה, אבל זה לא אותו דבר. למשל, מוזיקת הרגטיים והבוגי ווגי הן סוגים של מוזיקה סינקופית קיצבית (עוד נסביר) שניגנו פסנתרנים שחורים בעלי השכלה במוזיקה קלאסית ארופאית. מוזיקת הפופ, שמקורה בעיקר ממחזות הזמר, היא מוזיקה שמיועדת לקהל הלבן, עם השפעות של מקצבים שמקורם מהמוזיקה השחורה.

נוציא מהכלל את הג'ז, שנולד בניו אורלינס, לואיזיאנה, ע"י נגנים שחורים ממוצא צרפתי (קריאולים), לפני שהוחלה שם ההפרדה. הג'ז הוא בכלל שילוב מושלם של מוזיקה שחורה ולבנה, למרות שבמשך תקופת ההפרדה היו תזמורות ג'ז שחורות ולבנות, אבל הן ניגנו את אותה המוזיקה.

נדייק: המוזיקה השחורה היא מוזיקה שמיועדת לקהל שחור, והמוזיקה הלבנה - לקהל לבן. היו זמרים שחורים שהופיעו בפני קהל לבן, אך לא להפך. כדוגמה, אביא כאן את נט "קינג" קול, זמר שחור. אגב, היו לו תלאות גדולות בכניסה לאולמות "לבנים", לשירותים "לבנים", וקראתי איך "הבריחו" אותו להופעות בפני קהל לבן. הנה הוא שר להיט פופ משנת 1950.