הפילוסופיה של הזרימה

לריימונד טאנג בן 40היתה קריירה מצליחה,בבנק מרכזי בסידני, הטלפון לא פסק מלצלצל,האימייל היה מלא בהודעות, הוא היה עסוק ומבוקש.דווקא בשיא הצלחתו הרגיש שמשהו חסר,וזה הציק לו, הוא הרגיש במילכוד,  מאות ספרי העזרה העצמית רק השאירו אותו נבוך.

הוא לא ידע שמה שיטלטל את חייו יהיה ספר דקיק בן 81 עמודים, שחיבר לאו דזה מייסד הדאואיזם, שירים בסינית שנכתבו לפני כ-3000 שנה. "הטוב בעליון הוא כמו המים"  "יעניקו חסדם לכל בו הם שוכנים, הם זורמים ואינם בורחים" וכו'
פתאום הערפל פג הלחץ והבלבול התמוססו, הוא הבין שאם יצליח להתנהל בחייו כמו המים, חייו יקבלו משמעות וכיוון.
דאו דה ג'ינג טאנג הגיע לשלוש תובנות, 1. "לנהוג בענווה" המים זורמים מעניקים חיים לכל צומח וחי , אינם מפארים הם פשוט קיימים, המים מלמדים אותנו להיות באופן מלא במקום בו אנו נמצאיםן.
תובנה מספר 2. להתנהל בהרמוניה כשמים נתקלים בסלע, הם זורמים סביבו ללא כעס וללא שימוש בכח, טאנג טוען שהמים לימדו אותנו להסיק להתמודד עם דברים שאיננו יכולים לשנותם.תובנה מספר 3.
לשמור על פתיחות ,מים יכולים להיות זורמים או מוצקים, הם מתאימים את עצמם, לכוס לקומקום או לצנצנת,  אנחנו חיים בעולם המשתנה במהירות לטובה או לרעה, היכולת להיות גמישים ופתוחים עוזרת להישרדותנו.

רבים בעם הסיני מהשליטים ובני האצולה ועד האיכרים ופשוטי העם האמינו אלפי שנים ב-דאו או דרך שיכולה לספק להם משמעות וכוונה לחיים, הם ראו בדאו מדריך לנהל את הממלכה בלי מאבק כמו המים שזורמים באופן טבעי ללא מאבק.

עיקרון הזרימה עם הדאו בתור דרך חיים שיש בהם משמעות מופיע בספרו של ג'ואנג דזה המבוסס על חיים פשוטים והרמוניה עם הסביבה, הוא זורם עם המים ולא כופה את עצמי עליהם. דזה מעודד בספרו לחזור לאחור לשוב אלעבר טבעי ומקורי חזרה אל המקור האמיתי שלנו.

אנשים רבים מצאו משמעות בחיהם דרך חווייה של זרימה, כאשר הפסיכולו האמריקאי פרסם את ספרו "זרימה" אשר תורגם ל-16 שפות היה פופולארי והפך אותו לגורו בינלאומי.

הוא ראיין מגוון רב של אנשים מתחומים שונים, ביקש מהם שיציינו איזה הם הרגעים שהרגישו שמחה על שהם חיים, ביקש מהם לספר על חוויית השיא שלהם על הרגעים המשמעותיים והמספקים בתחום בו הם עוסקים, בהמשך החליט להרחיב את המדגם לכלל הציבור, ממעמדות ומתרבויות נבדלים, מתבגרים מטוקיו, רועי צאן אינדיאניים מארה"ב נזירים דומיניקנים, אימהות צעירות, איכרים בהרי האלפים באיטליה, ופועלים בקו הייצור בשיקגו

התשובות היו דומות ואוניברסליות, מתרבויותכאשר הם עשו דברים בריכוז גבוה, במיקוד שיא, תוך מעורבות טוטאלית והתמזגות תוך זרימה עם הפעולה שבה עסקו, משורר סיפר כאשר אתה לגמרי בתוך העבודה שלך אתה משולהב, מאבד את תחושת הזמן, אין עתיד אין עבר יש רק הווה מתמשך שבו אתה יוצר משמעות. רקדנית סיפרה הריכוז הוא מלא ומושלם, המחשבה אינה נודדת, האנרגיה שלך זורמת באופן חלק לגמרי.אתה עמצך מופרד ממה שאתה עושה. שחקן שח סיפר הריכוז הוא כמו נשימה, אתה לא חושב על זה, הגג יכול ליפול אם לא נפגעת לא תשים לב.

מכיוון שכל המרואיינים השתמשו במילים דומות לתאר את החווייה שנותנת משמעות לעשייה, והשתמשו במטאפורה של זרימה זו חווייה שאינך יכול לשכוח, פעולה שגורמת לך להביא לידי בטוי את הכישורים שלך, ולמתוח אותם עד לקצה, כדי לבצא מטלה מאתגרת שדורשת את כל כולך.