לסטות מן המסלול.

לחברים היקרים, הסיפור של מירה (סיפור טוב), הזכיר לי מעשה שהיה, עליו כתבתי לפני שלוש שנים, מביא אותו שוב לקריאה. (חיוך).

לסטות מהמסלול.

לפעמים צריך לסטות ממסלול הנסיעה ליעד המיועד, גם אם סדר היום לוחץ... 
יום שישי, יום קצר. קיץ שְרָבִי. שעת צהריים עמוסה, חונקת.
אחרי כמה סידורים בעיר, נסעתי לפגוש זוג קרובים מבוגרים המגיעים מן המרכז, אלינו לביקור.  
הגעתי לתחנה המרכזית בבאר שבע, כדי לאסוף אותם, ולהביאם אלינו הביתה, להתארח, שישי שבת.
החנתי את המכונית במגרש החניה קרוב לתחנה המרכזית' ומהרתי לעבר רציף האוטובוס לקבל את פניהם.
אחרי שאורחָיי התיישבו במכונית, שמתי את תיקיהם בתא המטען והתחלתי בנסיעה איטית, במטרה לצאת מהעיר הדחוסה והמפוקקת, חזרה אל ישובי מחוץ לעיר.
התקדמנו לאט, שעת צהריים בעיר העמוסה.
השיחה בינינו הֵקֶלָה קמעה על מתח הנסיעה, והכורח להמתין פעמיים באותו רמזור,שלא הספקתי לעבור בטרם התחלף האור בפעם הראשונה, מירוק לאדום.
אנשים, הולכי רגל, עמדו משני צידי מעבר החציה מחכים גם הם שיתחלף האור האדום שלהם, לירוק, כדי לחצות את הצומת הסואנת.
בזמן ההמתנה ברמזור עיני קלטה אשה מבוגרת נושאת שני סלים בידיה. פניה מיוזעות, מחכה לאור הירוק שיופיע, כדי לחצות את מעבר החציה, להמשיך בדרכה לעבר תחנת האוטובוסים העירוניים, לעלות על אחד מהם, להמשיך איתו, אל אזור מגוריה. 
אחרי שעברתי את הצומת, עצרתי בצד המדרכה. ביקשתי סליחה מקרוביי שלא הבינו במה דברים אמורים? יצאתי מהרכב ומהרתי אל האשה המבוגרת שחצתה בכבדות את מעבר החציה, לעבר המדרכה. נגשתי אליה נטלתי את שני הסלים מידיה ושאלתי אותה, היכן היא צריכה להגיע. שמחתי שהיא הסכימה לקבל את עזרתי. הנחתי את הסלים בתא המטען יחד עם התיקים של קרובָיי, הושבתי את הגברת עם אורחָיי במכונית, וסטיתי ממסלול נסיעתי, כדי להסיע את האשה אל מחוז חפצה, באחת השכונות הרחוקות בעיר, מקום מגוריה.
 הגענו לבית, האשה ירדה, ונשאתי את שני הסלים, אל דלת הכניסה.
האשה הודתה לי. נפרדתי ממנה וחזרתי עם אורחיי, למסלול נסיעתי,  אל מחוץ לעיר, אל ישובי.
בדרך, אל לישוב, חשתי הקלה כאשר יד אוהדת נחה על כתפי....