חלק ב'

ידע לדבר עם על אחד,לא נטר טינה על פגיעיות אשיות השאיר מאחור עלבונות, ידע להודות בטעויות וללמוד מהן, ידע להפריד בין רגשותיו האישיים לבין המטרה.
צ'יס שרצה בכל רמ"ח איבריו להיות נשיא, השמיץ אותו בכל הזדמנות בפני הממשלה, בפני הקונגרס, ובפני הציבור. אך כל זמן שמילא את תפקידו היטב, זה היה חשב יותר מרגשותיו האישיים.
למרות שהיה לו מזג מלנכולי ידע לרומם את רוחם, ולספר סיפורים מתובלים בחוש הומור, סירב לכעוס לשקוע במצב רוח רע, בתוך הלחץ העצום היומיומי, שמר על אמונה בשליחותו. ידע גם לחלק קרדיט כאשר זה נתבקש, להצלחה של הצוות. ידע להודות בטעויותיו ללמוד מהן, לקח את האשמה על כשלונות של הכפופים אליו.
הראשונים שראו את האישיות המיוחדת שלו היו יריכיו לשעבר, סיוארד היה בטוח שיבחר, כך גם 10.0000 מתומכיו, חיכו מחוץ לביתו עם בקבוקי שמפניה, אכזבתו היתה רבה, חודשיים אח"כ כתב לאשתו, לינקולן הוא אדם יוצא דופן שלא הכיר מעולם כמוהו, הטוב ביותר מבין כולם, כך הפך מיריב ליועץ קרוב ולידיד נפששלו.
בייטס שקבל את תפקיד התובע הכללי, הגיע למסקנה שהוא מנהיג שאין מי שישווה לו, קרוב מאד להיות אדם מושלם. לינקולן ידע גם לבחור אנשים שהיו בעלי מזג שונה משלו, שיאזנו אותו

סטנטון שר הבטחון בהתחלה בז לו, בהמשך פיתח הערכה עמוקה למפקד העליון, לא יכולהיה לעצור את דמעותיו במשך שבועות רבים לאחר שלינקולן נרצח.  למרות הרגישות הרבה והכבוד שרחש לאחרים ידע מתי להטיל את מלוא סמכותו, בתור פוסק אחרון. דוגמא לכך הויכוחים הרבים במשך חודשים לגבי העבדות, איפשר לחברי הממשלה להתווכח, בסופו של דבר הגיע להחלטה לשחרר את העבדים, בשנת 1863 כינס אותם והודיע להם כי אינו זקוק יותר לדעתם בנושא, אבל הוא כן יקשיב להצעותיהם כיצד ליישם את החלטתו. כאשר אחד מחברי הממשלה הציע לחכות עם ההצהרה עד לנצחון בשדה הקרב, קבל לינקולן את הצעתו.
הצלחתו של לינקולן היתה להפוך יריבים מושבעים עם אגו חזק ושאיפות אישיות עזות, לחברי צוות שמצליח לשתף פעולה ןלראות בו מנהיג.
תכונות שאנו משייכים בדרך כלל להגינות ולמוסר כמו נדיבות רגישות חמלה יושר ואמפתיה יכולות להיות משאב פוליטי מרשים.
היכן יש אנשים כמו האיש ההוא?