קוטף.

שיר (לארכיון). להנאת כולם.

קוטף זיכרונות, כותב שירים...

ארבע מיטות בחדר עלוב. 
הילד בונה שולחן מקרשים ומסמרים, 
מנגריית הקיבוץ. 
אוסף שאריות בד מהמתפרה, תופר וילון 
צבעוני, לכסות חלון ערום.
ראשו בקישוטים, מצייר ציורים 
לכסות חורים וקרעים בקירות 
הקרטון. 

מעבר למגדל השמירה, שדה פרחים. 
יום שישי. הוא שוזר זר פרחי בר 
לכבוד שבת.
אט, אט, החדר העלוב הופך להכי נעים 
להצטופף בין כתליו.

גמלאי. מרגיש שהזמן טס. 
'אסור לקטוף פרחי בר'. הוא שותל 
פרחים גנטים בגינה. 

בלילות הוא רוכב על ענן, דוהר, על פני 
ימים עברו, של שפל וגאות. חולף על פני 
מדים. יסעורים. שמיים דולקים... 

מציץ באלבומים ישנים, פוגש בילד 
שפחד מהחולדה שעלתה על השולחן שבנה. 
פוגש את ילדותו הראשונה והשניה. 
קושר אלומות, פיסות חיים שאבדו הזמן...