אני כל-כך גאה

אני כל-כך גאה

חברים {מגיבים} יקרים,אני כל-כך גאה בכם ובי. השיר "הקופאית" התקבל כיצור שלם העומד בזכות עצמו, לטוב או לרע.לא הוצעו הצעות לשינויים { שגם זה טוב, מצביע על השתתפות פעילה של הקוראים} ועל כך אני שמחה.הסגנון שלי "רזה" וכך אני רוצה אותו. שיר אינו רומן רחב-יריעה מלא תאורים וכדומה. שיר הוא כמו אלומת אור הנשלחת אל מישהו או משהו, ואילו סביבתו נשארת ברקע. הוספת פרטים עלולה לסרבל, להסיט את העין {והמחשבה} מן העיקר. וזו כמובן דעתי האישית בלבד. פרט לשיר סיפורי כגון בלדה.

ודוקא הקיצור והתמציתיות עוררו את דמיונכם הפורה כקוראים, איפשרו לכם לפרש כל אחד כרצונו, בהתאם לאסוציאציות האישיות שלו ובכך טמון כל היופי שבאמנות. י, גרשון רואה אותה כאשה קשת יום שעובדת ולכן אין לה זמן לחפש חבר לחיים. טובה פריש מדמיינת לעצמה שהאשה מתנהגת כמו שהיא מתנהגת כי היא מתגעגעת אל בני משפחתה שנותרו הרחק במולדבה. אגב, גם העובדות הפיליפיניות מרגישות כך בהיותן הרחק ממשפחתן {דודתי החמודה היתה אומרת "הפיליפינית שלי מרומניה"}

בקיצור: הצמצום אינו כובל אלא, להפך, פותח פתח לדמיון של הקורא.

ועכשיו , לשיפוטכם, שיר קצר עוד יותר. מענין אילו ספורים תחברו סביבו, שבת שלום.

איש זקן בשדרה

דק וזהיר

נשען על מקלו

ועל רצועת כלבו.

בכובד ראש של זקנים

הם ממתינים זה לזה.

תגובות  9  אהבו 

453
אהבתי. את השורה האחרונה הייתי משנה
מ-
"הם ממתינים זה לזה"
ל-
"זה לזה ממתינים"
שיר הוא כמו תמונת טבע כל אחד רואה את התמונה מזוית ראיה שלו יש השמים דגש על הצבעים ואחרים על העץ הבודד הנמצא בשלכת. אני רואה את הזקן נישען על מקלו . הוא הדמות הדומיננטית ...
שיר הוא כמו תמונת טבע כל אחד רואה את התמונה מזוית ראיה שלו יש השמים דגש על הצבעים ואחרים על העץ הבודד הנמצא בשלכת.
אני רואה את הזקן נישען על מקלו . הוא הדמות הדומיננטית בשיר.מוא מסמל את הבדידות. הכלב המשוטט הוא הדמות המישנית ברקע אולם יחד הם יוצרים חברות מופלאה וממתינים זה לזה.
16/11/13
לא ברור למה את מתנצלת. בתרבות היפנית רווח =בין היתר- סגנון ה'הייקו'. אלה שירים בני שלוש שורות המכילים עולם מלא. ברור שקשה הרבה יותר להביע הרבה במעט מילים. ויש לך את זה. "צילום" מינימליס...
לא ברור למה את מתנצלת.
בתרבות היפנית רווח =בין היתר- סגנון ה'הייקו'.
אלה שירים בני שלוש שורות המכילים עולם מלא.
ברור שקשה הרבה יותר להביע הרבה במעט מילים.
ויש לך את זה.
"צילום" מינימליסטי עם הבעה מקסימלית.
שמחתי על ההבהרה שלך ועל הדימוי של שיר לאלומת אור. השיר הזה הוא ניפלא וכולל הכל.יש כאן הישענות הדדית וכמעט גיל זהה או דומה,הכלב והזקן נישענים זה על זה,מקל ורצועה-הם המחבריםלשניהם אותו הקצב.ציור מקסים....
שמחתי על ההבהרה שלך ועל הדימוי של שיר לאלומת אור.
השיר הזה הוא ניפלא וכולל הכל.יש כאן הישענות הדדית וכמעט גיל זהה או דומה,הכלב והזקן נישענים זה על זה,מקל ורצועה-הם המחבריםלשניהם אותו הקצב.ציור מקסים.לוא הייתי ציירת,מייד הייתי מציירת את מה שכתבת.
תודה על תגובתך, עם זאת אינני מקבלת את הצעתך להחליף מקומן של מילים בשורה האחרונה: במקום - בכובד ראש של זקנים הם ממתינים זה לזה ל - זה לזה ממתינים אמנם זה מתחרז, לפי הצעתך, אבל " זה ל...
תודה על תגובתך, עם זאת אינני מקבלת את הצעתך להחליף מקומן של מילים בשורה האחרונה:
במקום - בכובד ראש של זקנים
הם ממתינים זה לזה
ל - זה לזה ממתינים
אמנם זה מתחרז, לפי הצעתך, אבל " זה לזה ממתינים " נשמע לי פיוטי מדי ולכן מאולץ. והלא ממילא אינני כותבת, בדרך כלל ,בחרוזים.
בכל אופן, כיף שאתה מעורב ומציע הצעות, תודה
כמה יפה שתפשת את הראש שלי,שכל אחד רואה לפי דמיונו וזכרונותיו. אתה הרגשת את בדידותו של הזקןואת ההישענות -החברות ההדדית.
תודה
אני לא מתנצלת, אלא מסבירה לאלה שחשבו שחסר משהו בשיר ועלי להוסיף פרטים, אני לגמרי שלמה עם עצמי. אני מכירה שירי האיקו יפניים. שיר כזה הוא אמנם קצר, אבל לאו דוקא בן שלוש שורות {יש לי ספר שלם על זה} כ...
אני לא מתנצלת, אלא מסבירה לאלה שחשבו שחסר משהו בשיר ועלי להוסיף פרטים, אני לגמרי שלמה עם עצמי.
אני מכירה שירי האיקו יפניים. שיר כזה הוא אמנם קצר, אבל לאו דוקא בן שלוש שורות {יש לי ספר שלם על זה}

כתודה על דבריך הטובים אני שולחת לך את ההאיקו האהוב עלי ביותר, לא ידוע לי שם הכותב:
חמק נחש
רק הדשא זוכר
שתי עיניים.
תודה על דברייך, תמיד הצטערתי על כך שאין לי כל כשרון לציור, אז אני מנסה לעשות זאת במילים.
אומנם גברתי על פלישתים או אולי היו אלו המצרים . הייתי גיבור כמו שמשון אולם אף אחד לא הרשה לי לשאת את שמו ועדיין אני מכונה יעקב גרשון.
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אתגר סיפור ילדות - המסע שנסע בלעדיי
ילדים קטנים יושבים ברכבת, לא יודעים למה, נוסעים - לא יודעים לאן. ואני ביניהם,מוחים עיניהם הזולגות בשרוול חולצתם ומביטים בתמיהה במטפלות המלוות אותם ובחבריהם למסע,שגם אפיהם אדומים מבכי. הורים...
לקריאת הפוסט
השדים שלו והשדים שלה
השדים שלו פגשו את השדים שלה, נלפתו גוף אל גוף ושפה אל שפה בחיבוק עז אוהב - חונק כמו מתגוששים בזירה מרופדת סדיני משי וכריות קטיפה. לשונות אש נשלפו ליחכו כל חלקה ולא מצאושפה...
לקריאת הפוסט
יונים
יונים הומיות כמו בשירים מחרבנות לי על הכביסה אני מגרשת אותן במטאטא, אין לי זמן לשירים עכשיו...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה