הגירה
כן הכל השתנה, פעם
מי שירד, הבטוי הנפוץ של רבין היה שגור בפי כל "נפולת של נמושות".היום רבים חיים מחוץ לישראל גם צברים גם למינכן.
איתמר בן אב"י בנו של אליעזר בן יהודה (מחיה השפה העברית) נסע פעמים רבות ושהה גם תקןופות ארוכות, ב-1942 הוא נקלע למצב כלכלי לא טוב, לפ הוא היה הסמלך של הצברים שעזבו לצמיתות.
באותה שנה של 1942 התיישבו בארץ כ-4000 יהודים, ןעזבו אותה כ-450. היו עולים ששהו פה שנתיים, אז הירידה היתה זקוקה להסברים ןהתנצלויות מלוות במבוכה, זה היה סוד כמעט טאבו.
אנשים רבים הביאו עימם ציפיות תלולות, התאכזבו, באם יכלו עזבו.
בתקופת המנד"ט מספר העולים לחצי מליון מספר העוזבים 37-60 אלף, הסיבה העיקרית לעזיכה היה המצב הכלכלי, המשבר הגדול של 1926-7הברכיח מהארץ את העליה השלישית והרביעית, היתה גם אבטילה שזה מימד מייאש, היה מחסור בדיור בתל אביב גרו בשנות העשרים 300 משפחות ללא שירותים, בשכ' שפירא גרו 135 משפחות ללא מים וללא פנוי אשפה, היתה תמותת תינוקות גדולה, ופחד ממגיפות.
חלק מהיורדים טענ ו שפותו לבוא במצג שווא, אמרו להם שהחיים בארץ הם גן עדן, היו שדרשו מהסוכנות היהודית לממן את נסיעתם חזרה.
ישראל לא האירה פנים לכולם, היו שעזבו מאחוריהם חיים טובים יותר, רבים מהם נתקלו בביוקרטיה מצד מוסדות הקליטה גם אדישות, רבים חשו בדידות וגם דכאון וזה העיק עליהם יותר מהאיום הערבי.
בין שנת 1945-6 היה גל ירידה גדול, רבים חששו מהמלחמה הצפויה, היו גם פה ושם אינטלקטואלים שלא האמינו ואף התנדגו לציונות.
הישר
אלים התנחמו ואמרו הם עוד יגיעו חזרה ואם אכן זה קרה קבלו אותם ב-אמרנו לכם?
הדבר המפתיע לא תמיד רצו את כל אלו שרצו להתיישב כאן,אחד מראשי הסוכנות אמר ב-1927 כי יש בידו 500 סרטיפיקטים שהחליט לא לחלק בגלל המשבר הכלכלי, אף היה נסיון של הסוכנות לעודד עולים לחזור לארצות מוצאם, ואז חיפשו בשבילםפ מדינה שלישית, והיו שאולצו למעשה לעזוב, בהם זקנים חולים ובלתי מועילים המטילים מעמסה על הציבור. ואיימו עליהם שלא יקבלו עוד תמיכה לרבות סיוע רפואי. (מדינה נבחנת ביחסה לחלשים שבה)המדינה השלישית היתה אוסטריה או גרמניה עד כאן . מה זה כאן התנהלות נאצית פשיסטית"?
זה קרה בשנים הראשונות של השלטון הנאצי ונפסק ב-1936 בן גוריון שלל עקרונית מדיניות זו.
יותר ויותר ישראלים חיים על הקו גם כאן וגם לא כאן, ספק רב אם יש היום משפחות רב ות ללא קרובים החיים בחו"ל.
הנציגים מישראל גייסו בקהילות היהודיות עולים. סיפרו בשבחה של ישראל ללא כיסוי. ניצלו את חוסר הידיעה שלהם וגררו אותם לישראל. באו העולים הציצו נפגעו ומי שיכל לברוח ברח. העולים שלא הייתה להם ברירה נשארו בנו את הארץ. האירוניה היא שילדי העולים הנכדים והנינים שולטים בארץ והשאר היסטוריה. מפא"י מקרטעת הקיבוץ וההסתדרות מקוששים ומתקשקשים.
באו לרמות יצאו מרומים. אין לי אלא לרחם עליהם.