פרידה מחבר.

'בוקר טוב לכולם'.
קרא משה, חבר במועדון
החוג לטניס שולחן, בהיכנסו למועדון.
"משה אני רוצה לדבר איתך".
אמר יוסף, בשקט.
'כן?', חשבתי, על מה יוסף רוצה  לדבר איתי?
יוסף: "עדיין לא סיפרתי לאף אחד,
בשבוע הבא אנחנו עוברים לבית מוגן.
אהה, חשתי דקירה בלב.

חשבתי 'צריך לארגן מסיבת פרידה,
ליוסף ומילה.
ישבתי בבית וכתבתי מכתב
פרידה לחברי יוסף.

מכתב פרידה לחברנו יוסף ומילה.       
מיחוש פה, מיחוש שם. קיץ. חורף, אין תרוצים, החברים כולם מגיעים למועדון הפינג פונג.
'חיים, אוסף את יוסף מהבית, ומגיעים יחד ראשונים לפתוח את המועדון. הבייגלה והבפלים, התה והסוכר, יוצאים מן הארון, אל השולחן. חבר שלישי, רביעי, כל החברים מגיעים, אחרי שקיבלו אישור, גאט- פאס, וטפיחה על שכם מהרעייה היקרה. (יאלה קישתה מהבית, צוחקות הן בליבן...)
חבטות המטקה בכדור נשמעות כבר בבניין... שיחות על דא' ועל הא', תבלין פיקנטי חביב על החברים במועדון.  
יוסף חרוץ כתמיד, יושב על כס השיפוט, מכיוון הוא היחידי מכולנו היכול לרשום בבדל גיר מיקרוסקופי, את תוצאות המשחקים על הלוח. ואין עוררין אחרי פסיקתו.
יוסף, איש מוכשר, חיבר המנון שתרגם מיידיש לעברית, המנון אותו אנו שרים בכל יום הולדת לחבר המאושר.  מילות השיר מעודדות ומחממות את הלב.
ומסורת ארוכת שנים שיוסף דואג לקיים, הרמת כוסית, כל יום שישי במועדון, לכבוד שבת.
כל הכבוד לך יוסף היקר, על כל מה שתרמת לנו, לחבריך במשך עשרים ושש שנים נעימות של יחד, ושל חברות אמיצה. 
ביום היפה הזה, אתה ומילה זוגתך לחיים, נפרדים מאיתנו.

אומר לך משהו מעומק ליבי - בני האדם משולים לרכבת נוסעת החולפת על פני תחנות. בכל תחנה אנחנו משאירים פרק חשוב מחיינו.
יוסף ומילה היקרים מאוד, אנו חבריך לדרך, באהבה גדולה מאחלים לכם, בריאות, שמחה ואריכות ימים, בהמשך דרכיכם.