מישהו מעופף שם בשטיח
טוב להיות גמלאי וטוב לצאת לנופש באילת. במיוחד כשהאירוח במלון מצויין, שפע אוכל והרבה בידור והעיקר - הכל כלול. אבל כאשר האירגון לקוי - זאת בעיה. הנסיעה מאילת צפונה היתה לקויה וגרוע ממנה שהחברה המארגנת - השטיח המעופף - לא טרחה להשיב על פניות ותלונה. למה להם להתעסק עם מי שכבר שילם?
עיר יפה אילת, נעימה לנופש ובעונה זו של השנה יש בה שמש אביבית חמימה ונעימה. כדאי לנסוע לנופש לאילת וחברת "השטיח המעופף" אירגנה טיולים לקבוצות - אוטובוס, מלון טוב (לנו היה אירוח מלא) ובילויים בתוך המלון ושיט בים. מישהו שם, בשטיח המעופף התבלבל ונתן לנו, לחופשים, צמידים שעליהם נרשם, אירועי הגמלאים הארציים. לא ידעתי שיש "גמלאים ארציים". אולי יש "אירועים ארציים", אבל לא בגלל זה התעוררתי לכתוב את הקטע.
יחס טוב, אוכל טוב, חופשה טובה. אלא...
וה"אלא" זה חשוב.
אם ביום הראשון יצאנו מתחנת רידינג בתל אביב בדיוק בשעה הנקובה, הרי הדרך חזרה היתה סתם סיוט בגלל רשלנות וחוסר אירגון. מישהו בהנהלת השטיח המעופף קצת התעופף במקום לעבוד. גם הנציגה באילת הוסיפה רשלנות משלה ואת המחיר משלמים, כמובן, הנוסעים. אנחנו, הכלואים באוטובוס.
קבלנו הודעה כתובה להיות מוכנים ביום חמישי בשעה 9.30 בשערי המלון כי האוטובוס צריך לבוא לקחת אותנו לתל אביב. אז ב-9.30 לא הגיע אוטובוס. כלי הרכב הכבדים התחילו להגיע באיחור של שעה. רק. תחילה אוטובוס לפתח תקווה, אחריו אוטובוס לראשון לציון ואולי עוד אחד או שניים. רק האוטובוס שלנו, שהיה צריך להיות הראשון, הגיע בערך סמוך ל-11. נו, מילא.
בתוך האוטובוס התברר כי הנציגה של חברת הנסיעות הנחתה את הנהג לנסוע הפוך! לפי הוראתה הוא נסע למלונות אחרים באילת - ויש בה רבים - ואלינו הגיע בסוף. אבל זה לא היה סוף טוב. כי מכאן, יצאנו למסע בין בתי מלון אחרים. היו בתי מלון שנהגנו ביקר בהם שלוש פעמים. מה יש אם נוספה עוד שעת נסיעה מיותרת?
התברר שלבית המלון האחרון ברשימה הודיעו להיות מוכנים ב-10.30, אז מה הפלא שהנוסעים לא היו מוכנים?
הנציגה הגיעה עם רשימת נוסעים בלי מספרי טלפונים שלנו. גם הרשימה לא אורגנה לפי מלונות. אלא, סתם שמות מעורבבים. טוב, זה רק לקח הרבה יותר זמן לברר מי נוסע ומי נעזב ולא היתה דרך לטלפן אל הנוסעים כדי לברר. פשוט, אין טלפונים!
אז יצאנו לדרך בערך שלוש שעות מאוחר יותר והגענו לתל אביב סמוך לשש בערב. קצת מותשים אחרי חופשה מצויינת. השטיח, מיותר לומר, לא בשבילנו.
התקשיתי למצוא את המייל של השטיח המעופף. כשהשגתי אותו, פניתי אליהם אך לא קבלתי הסבר. גם בפקס לא הגיעה תשובה. ליצור מוניטין לוקח זמן. לבזבז אותו - זה מהר מאד.
מדבר שקר תרחק
מילדות למדנו ש"השקר, אין לו רגליים". עכשיו אנחנו למדים שדווקא יש לו.
נ. ב. גם לחצאי אמת.
יחס טוב, אוכל טוב, חופשה טובה. אלא...
וה"אלא" זה חשוב.
אם ביום הראשון יצאנו מתחנת רידינג בתל אביב בדיוק בשעה הנקובה, הרי הדרך חזרה היתה סתם סיוט בגלל רשלנות וחוסר אירגון. מישהו בהנהלת השטיח המעופף קצת התעופף במקום לעבוד. גם הנציגה באילת הוסיפה רשלנות משלה ואת המחיר משלמים, כמובן, הנוסעים. אנחנו, הכלואים באוטובוס.
קבלנו הודעה כתובה להיות מוכנים ביום חמישי בשעה 9.30 בשערי המלון כי האוטובוס צריך לבוא לקחת אותנו לתל אביב. אז ב-9.30 לא הגיע אוטובוס. כלי הרכב הכבדים התחילו להגיע באיחור של שעה. רק. תחילה אוטובוס לפתח תקווה, אחריו אוטובוס לראשון לציון ואולי עוד אחד או שניים. רק האוטובוס שלנו, שהיה צריך להיות הראשון, הגיע בערך סמוך ל-11. נו, מילא.
בתוך האוטובוס התברר כי הנציגה של חברת הנסיעות הנחתה את הנהג לנסוע הפוך! לפי הוראתה הוא נסע למלונות אחרים באילת - ויש בה רבים - ואלינו הגיע בסוף. אבל זה לא היה סוף טוב. כי מכאן, יצאנו למסע בין בתי מלון אחרים. היו בתי מלון שנהגנו ביקר בהם שלוש פעמים. מה יש אם נוספה עוד שעת נסיעה מיותרת?
התברר שלבית המלון האחרון ברשימה הודיעו להיות מוכנים ב-10.30, אז מה הפלא שהנוסעים לא היו מוכנים?
הנציגה הגיעה עם רשימת נוסעים בלי מספרי טלפונים שלנו. גם הרשימה לא אורגנה לפי מלונות. אלא, סתם שמות מעורבבים. טוב, זה רק לקח הרבה יותר זמן לברר מי נוסע ומי נעזב ולא היתה דרך לטלפן אל הנוסעים כדי לברר. פשוט, אין טלפונים!
אז יצאנו לדרך בערך שלוש שעות מאוחר יותר והגענו לתל אביב סמוך לשש בערב. קצת מותשים אחרי חופשה מצויינת. השטיח, מיותר לומר, לא בשבילנו.
התקשיתי למצוא את המייל של השטיח המעופף. כשהשגתי אותו, פניתי אליהם אך לא קבלתי הסבר. גם בפקס לא הגיעה תשובה. ליצור מוניטין לוקח זמן. לבזבז אותו - זה מהר מאד.
מדבר שקר תרחק
מילדות למדנו ש"השקר, אין לו רגליים". עכשיו אנחנו למדים שדווקא יש לו.
נ. ב. גם לחצאי אמת.
בנק הוא לא ידיד
בזמן האחרון כמה מהבנקים הגדולים צמצמו את כוח האדם שלהם. רוצים עוד רווחים. בעתונים הכלכליים מצאתי שרווחי...
לקריאת הפוסט
לילה ללא שינה
על עטיפת הספר כתוב "ברוך דרור הוא שחקן, נשוי ואב לשניים ומתגורר בתל אביב". זה רומן הביכורים שלו והופיע ב-2020...
לקריאת הפוסט
זיקני ציון
היום, במלאות כששים וחמש שנה אני נזכר כי בשנת 1956 היינו מלאי מרץ כשסיימנו את בית הספר התיכון "אהל שם" ברמת גן,...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
הכל דפק כמו שעון . פינוי 9:30. הגרים קרוב (ב"ש) בשעה 13:00 הגענו הביתה.
התל אביבים והסביבה,שעתיים אחרי. שמח שלא נפשנו באותו מחזור, יאיר. (חיוך).