שיר פרוע
מה שיוצא מדימיוני הפרוע
ממעמקי דמיוני הפרוע והקודח,
צץ לפתע שרבוט מבדח,
מעורר מחלוקת ותגובות כרימון,
המלא מיץ וגרעינים המון.
משתעשעת לי במילה וחרוז,
שמתוכי כמתנה מתפרץ ארוז,
מתדפק על דלתות ככרוז,
יוצא לעולם ללא זירוז.
חושבת על הא ועל דה,
ומחפשת בחושך את האבידה,
סתם כך למען השעשוע,
יצא כאן שיר פרוע.
אין לי עוד....
אין לי עוד מילים ותמונות,
אזלו בנבכי נשמתי כל הרעיונות,
גופי מיוסר ורוחי בשפל המדרגה,
מתקשה להשלים עם המציאות המדאיגה.
נבגדתי על ידי גופי ומוחי,
אין איש המדבר כיום בשבחי,
זמן רב נבצר ממני...
לקריאת הפוסט
תודה לכל החברות והחברים
לפעמים המילים מכזיבות אותך,
לעיתים הגוף בוגד בך.
ואז נותרים חסרי אונים,
והימים נהפכים לקודרים ומעוננים.
מסתגרת בעצמי ומנסה לעכל,
יומיים שנמחקו ללא הכר.
התפקוד היומיומי דורש מאמץ...
לקריאת הפוסט
מתקפל לעובר
שוב חוזר למחוזות העבר,
הזכרונות מחלחלים בכל איבר.
הנופים לליבו שרים נוגות,
נזכר בך מחייכת ענוגות.
לחשת באוזניו מילות אהבה,
שאת מקומה תפסה האיבה.
איננו מבין את הגזרה,
הוא מצוי בחוסר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
באופן קבוע
אני מתמלא געגוע
לקרוא את שירך הפרוע
למה ומדוע?
הן הדבר לכל ידוע
שאני על כתיבתך קרוע
ממני דודי איש צנוע.