לבני שלי
לוקחת מילים, משחילה חרוזים,
אורזת סנדויץ' וקצת תפוזים,
ילדי שלי שנהפך לגבר,
עושה אתה מעל ומעבר.
כל בוקר ראשון יוצא,
לקומונה שלך חוזר ומוצא,
את החניכים והעמיתים שלך,
שעושים מלאכת קודש איתך.
גידלתי אותך כמעט מהיום שנולדת,
התמודדנו יחד בקשיים עד שעמדת,
התנערת והשתקמת מכל בעיות לידתך
והתבגרת ונהית בחור מצוין ביכולתך.
צמאה לכל רגע של נוכחותך,
אוהבת אותך ואת זכות נשמתך,
מנסה להיות לך אם וגם אב,
אך ללא הצלחה יתרה, דרך אגב.
בני שלי היקר המקסים,
אינך קורא את אלו החרוזים,
לא מכיר את אימך ושיריה
אך יודע תמיד לחזור אליה.
ויש לפעמים.דמעה בעין עומדת
כי לו מאד מאד תמיד דואגת
ומערכת היחסים ביניהם