חיה על זמן שאול
אני חיה על זמן שאול,
שאולי קיבלתי מהשכן ממול...
המוות הוא דרך כל כך קשה,
להוקיר ולהעריך את החיים, למרות החולשה.
לקום לזריחה ולראות את צבעי העולם,
להריח פרח, ללטף בעל חיים, לשחות בים.
לעלות על רכבת הרים משתוללת ולצרוח,
להוציא את הפחד ואימת הירידות, בכוח.
לטייל לייד האגם, לשוט בסירה גם,
לנצל את הזמן שנותר להשלים עם כולם.
אני חיה על זמן שאול,
לומדת להכיר בחיים כתעלול.
מוקירה כל דקה שבה אני רושמת,
ומודה על כל יום שבו אני נושמת.
תגובות
4
אהבו
0
794
עמליה אור
אביבית 2
הוא השאיר ירושה??
צביה וקסמן
אני חושבת שכל אחד חי על זמן קצוב, אני אישית חייה על זמן שאול, תודה על תגובתך
צביה וקסמן
כוכבה וניסו על התגובות
כתוב/י תגובה...
עריכת תגובה
השבה לתגובה
אין לי עוד....
אין לי עוד מילים ותמונות,
אזלו בנבכי נשמתי כל הרעיונות,
גופי מיוסר ורוחי בשפל המדרגה,
מתקשה להשלים עם המציאות המדאיגה.
נבגדתי על ידי גופי ומוחי,
אין איש המדבר כיום בשבחי,
זמן רב נבצר ממני...
לקריאת הפוסט
תודה לכל החברות והחברים
לפעמים המילים מכזיבות אותך,
לעיתים הגוף בוגד בך.
ואז נותרים חסרי אונים,
והימים נהפכים לקודרים ומעוננים.
מסתגרת בעצמי ומנסה לעכל,
יומיים שנמחקו ללא הכר.
התפקוד היומיומי דורש מאמץ...
לקריאת הפוסט
מתקפל לעובר
שוב חוזר למחוזות העבר,
הזכרונות מחלחלים בכל איבר.
הנופים לליבו שרים נוגות,
נזכר בך מחייכת ענוגות.
לחשת באוזניו מילות אהבה,
שאת מקומה תפסה האיבה.
איננו מבין את הגזרה,
הוא מצוי בחוסר...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות