עפיפונה מתרגזת..ו....

מדווח כאן על ארוע מסויים,בחייה של עפיפונה שבו יסופר איך הנ"ל, מחליטה שהיא לא יכולה יותר לסמוך על הרשות השופטת והמבצעת בארצה,ארץ חלמלנד .ולימים למדה מנסיונה ש..לא למדה כלום 
והכל נשאר אותו דבר.
מדובר בעוקץ שנעקצה ע"י נוכל מהכפר מנשייה זיבדה, ולא היו לה קבלות ולא הוכחות,חוץ מילה שלה מול מילה שלו.
מה לעשות? נזכרה בסיפורים של משורר העמק שמואליק נ. איך משפט בדואי עושה פלאים. כפי שמשפט שלמה מוציא את האמת מנדנה. שנולדה בעמק יזרעאל שם רחשו אגדות גבורה על גיבורים נוסח אלכסנדר זייד,אבו נפחא ובר כוכבא. לא נשארה לה ברירה. בבוקר חמסיני מגעיל,השכימה קום.לבשה שימלה לבנה חבשה כובע קש ושלפה מיטריה עם שפיץ. חמושה ומצויידת יצאה מדירתה שבעמק למלחמת חרמה במנוול עבד- אל- חליל,(שלקח ממנה כסף. 50 לירות במזומן, עבור "חומרים"שקונים בשוק בנצרתכ בכדי למלא  חלליםבקירות ביתה החיצוניים -בתריסים וחלונות.
"ביום שתעברי לבית שלך הכל יהיה בסדר. תאמיני לי,בחיי
שמנסיונה ידעה שמי שאומר "בחיי"-ב ייחוד אם זה גבר -הוא משקר. כשהגיעה המשאית עם המטלטלים לדירתה המשופצת ניבטו בה קירות עם חורים גדולים ואפלים. לא חלון לא תריס ולא נעליים.פשוט פרצות הקוראות לגנבים ושודדים.אויה,איך תוכל לנוח ולהיות בטוחה בביתה שלה?ואז לאחר נסיונות נפל ולאחר התערבותם של השכנים,
כשג'מאל אמר מחר פפוקר בשש ארבעים וחמשץאני בא לעבודה וסוגר.
יום רדף יום. בינתיים, בלילות הושמו בריקדות מאולתרות  על הפתחים ונדדה שנתה של עפיפונה.בייבי סיטרים-ות מדופלמים התנדבו לשמור על שנתה בלילות .
עד אשר לאחר ליל שימורים ושמירה קמה כאמור באותו בוקר חמסיני וכו' בחרון אף ובריגזון מאפה עלה עשן.סימן לאששבערה בתוך תוכהוהפכה לאש תמיד.
גמלה בה החלטה לתפוס את ג'מאל. שדר בכפר שליד נהלל ,להמם אותו עם המטריה.ללפף סקוטש ברייט מסביבו, וכך לגרור אותו   למוכתר של הכפר.ויאללה ,אודרוב,לשים סוף לפרשה המעצבנת! ושכולם יראו וייראו.
וכך היה. עפיפונה תפסה טרמפ עם אוטו תנובה וירדה בקפיצה ישר מול חנות הקש של אבו ג'מאל.
 בתחילה הליכתה הייתה נמרצת ומהירה.במהרה הגיעה למאורת הפשע של המשפחה.הבודקה עם הקש והמזכרות מהמזרח. בחוץ נחו להם מכוסים באבק דרכים דברי הקש ומזכרות מהמזרח היותר רחוק.עפיפון נזכרה בסרט " קפה בגדד" ומייד הזדהתה עם הגיבורה הקוסמת.או אוווו! הלוווווו!!anybody home??? רק נחרה עמומה נשמעה מכוון אחד הקשים .ושם כמו גוזל בקן. ישן לו  אבו ג'מאל שנת שלווה טרופה.
:"אהלן אבו ג'מאל!"- אמרה .אין תגובה. היא התכופפה ולחשה לו באוזן לחישה רועמת:".אבו ג'מאאל" פזצת!".הנ"ל פקח עין תורנית וישנונית "אהההההההההה?" -באתי למצוא את הבן שלך  למה הוא גנב ממני כסףלחומרים ובלה בלה בלה...לאחר הכחשה ובסוף הודאה באבהות.שילח את עפיפונה אל הכפר . :" באס תיזהרי. אל תלכי דרך השדה יש שם נחשים עכשיו". לא שמה לב לדבריו.
פניה בערו ועיניה ברקו בדרכה לביתו של המוכתר. דרכה הייתה קשה ומפרכת,ראייתה נעכרה וציפצוף מפחיד החריש את אוזניה.ויותר לא זכרה.
כשפקחה עיניה,הייתה רבוצה על מחצלת  במקום לא זר כשמספר נשים עם כאפיות סובבות אותה ומביטות עליה בדאגה ובסקרנות. מתיזות ומשקות אותה מים צוננים ומנסות להחיותה.וזקנה אחת מנפנפת עליה בנפנף.
לאחר שהחיו נשמתה במים, מיץ אורנג'דה ופירות קמה והמשיכה  נחושה בדרכה למוכתר כשזקנה מלווה אותה בדאגה.
המוכתר החתיאר,לבוש  שמלה לבנה וכיפה לבנה. סעד ארוחת בוקר כשהוא ישוב על הדשא של ביתו מתחת לעץ עם אישתו הצעירה והג'מעה..הפרלמנט של הכפר וחנפנים גם.
אמרה לו עפיפונה ,,ככה וככה וככה-עולל לה ג'מאל שלקח בלב בלה ודמי קדימה ונעלם ....והשאיר אותה בבית במצב סיכון נורא.
היא מבקשת שכבוד  המוכתר יעזור לה לעשותו משפט בדווי ושיצא הצדק לאור..
- "בטח" בטח" אמר לה לעפיפון:"בטח! וואללה,איך אני אני תופס אותו את המשהום ותולה אותו ( והוא הצביע על עמוד החשמל הגבוה שמול ביתו)ככה אני תולה אותו".וקרץ לחבר'ה( היא קלטה).יעני שימו לב איך אני מסדר עניינים עם האהבלה האשכנזיה.

היא תיכף הבינה שהעניין עם המוכתר אבוד.והתעופפה משם לביתה החלול.
למחרת.התגברה על הפדיחה ופנתה לשכן שמעבר לואדי לגיורא זייד. בנו של השומר האגדי על הסוסה מברונזה.
.אמרה לעצמה,שגיורא  היה ונשאר המוכתר האמיתי.
משפטו לבטח יהיה משפט צדק לדוגמא.
-" מההה?  השתגעת על כל הראש?"צרח על העפיפון גיורא.את רוצה.שיום אחד ימצאו אותךחתוכה לחתיכות חתיכות חתיכות בכל הואדיות.?!" זה מה שאת רוצה? יה מג'נונה!"-
"תספר לסבתא"- ענתה לו עפיפון בכעס. מכל מקום תודה.והלכה חפויית ראש לביתה. ראשה כאב.והחום היה רב גם בחוץ וגם בפנים. הלכה לנוח ולהשיב נפשה.
 צהרי יום ששי. שלף שטונדה. שבת המלכה נמצאת בסטנד ביי במרומי הררי הכרמל הכחולים. מחר יום שבת. וביום ראשון יום חדש ושבוע חדש. בינתיים מנוחה.בסופ השבוע אנוח וביום ראשון אמצא עצה..
ושקעה בשינה נטולת סיוטים. נטולת נטולים ,למרבה הפלא, לא חלמה ולא חשבה על ההפחדות של בנו של הגיבור על הסוס.
עפיפון נחה בפעם הראשונה מזה ימים,שנת אמון ושלווה והחליטה ששמה יהבה על היקום וברכה את ברכת הלוזרים:" "אני מודה שאני חסרת אונים ומרימה ידיי לגבי מה שהיה ומה שיהיה".
לא הרחיקה לישון,לפתע מתוך שינה שמעה טוק טוק טוק בדלת. מישהו חבט בדלת עם מקל. החליטה לא לענות , שהעולם ייחרב ואחרי המבול. רק לישון ,לישון.
אך מעבר לדלת, נשמע קולו הרועם של חוואג'ה גיורא זייד:"יאללה .תעני כבר! אנחנו יודעים שאת בבית.הנחירות שלך מרעידות את כל ההרים סביב.. נו ???!!! הבאתי אליך אנשים. מחכים לך,יאללה!". תלבשי משהו קצת יותר הגון 
הבאתי איתי את החאג'".
עפיפון יצאה הלומה, פרועה ויחפה.וירדה אל המדרכה. חיכו לה שם גיורא וארבעה גברים בדואים. את האחד הציג  כחאג'-אל -לילדודם של השלושה. שלושת  האברכים היו נגרים עושי תריסים וחלונות לכולם ותו השם ג'מאל עבד אל חליל
שלושתם בני דודים כי אבותיהם אחים.
נעמדו בשורה למסדר זיהוי.
עפיפון הייתה נבוכה. מיד ראתה שאף אחד מהם אינו ג'מאל המבוקש והנאשם.
הם הצליחו לעבוד עבודה עברית,גם על המוכתר גיורא.
אין מה לעשות "והדה פיל אללה"

מאז חלפו שנים. עפיפונה למדה את כל הטריקים ועדיין מרמים אותה פה ושם.גם האנשים הכי קרובים
בחייה ולליבה.

אבל מה? היא גם מתחילה ללמוד ,בייחוד בזמן האחרון.מה שלמדה.
ועדיין אינה מאמינה וצובטת את עצמה.
שכמעם כווווווווווווווווווולם.כלומר כל האנשים "ההגונים".לא פראיירים.ראשי האומה נשיא,ראשי ממשלה
וכל הכבודה הכבדה והנכבדה.גם המשטרה,כל מי שגונב יותר ועושק- הרי זה משובח ומכובד.
שיתביישו הגנבים הקטינים שגונבים כמה גרושים ונתפסים. אולי בבית הכלא ילמדו פשע-5 נקודות.
הטייקונים,המליאנים.גם מספר רבנים  ונציגי הציבור מצטרפים למפלגה הגדולה" מגיע לי"
. כל עשרת הדיברות התהפכו על ראשן.וממשלת ישראל עולה עשן.